מומחים חושפים: מלכודות הפנסיה שגורמות לציבור הישראלי הפסד של מיליארדי שקלים
חשבים - השירות המקיף וללא הגבלה בעולמות המיסים, דיני עבודה, פנסיה וגמל
לקבלת מחיר אטרקטיבי השאירו פרטים ונחזור בהקדם

מומחים חושפים: מלכודות הפנסיה שגורמות לציבור הישראלי הפסד של מיליארדי שקלים

מאת: דודי הרשברג | מנכ"ל ובעלים של חב' 'פנסיה 120 בע"מ' | 01/11/2016

| |

מהן המלכודות המסוכנות לפורשים לפנסיה, וכיצד ניתן להימנע מהן? על כך בכתבה הבאה

רוב הישראלים עובדים קשה כל החיים, ובטוחים שבגיל הפנסיה יוכלו ליהנות מפירות העבודה ולנוח. אך עתה מסתבר שגם הכספים שנחסכו בזיעת אפו של הציבור – עלולים שלא להגיע לחוסכים, בגלל תקלות שונות, או ניצול בורות הציבור - וכך רבים מאתנו מאבדים חלקים נכבדים מהפנסיה המגיעה לנו - ללא כל צורך והצדקה.

ההפסדים מתחילים לצוץ כבר בסיום העבודה – בעת התחשבנות מול המעסיק.

בסיום עבודתו זוכה העובד לגמר התחשבנות מול המעסיק, במסגרתו שניהם אמורים למלא טופס, הנקרא טופס 161. הטופס הזה מציין את כל הכספים המגיעים לעובד במסגרת פיצויים, תכניות פנסיוניות והפרשות סוציאליות אחרות. הטופס המלא צריך להגיע למס הכנסה, לקופות הגמל וקרנות הפנסיה - ונועד לאשר את הטבות המס המגיעות לעובד הפורש: כספי הפיצויים, פדיון ימי מחלה, דמי הבראה, מענקי פרישה ועוד.

אלא שפעמים רבות דווקא במילוי הטופס החשוב הזה נופלות טעויות לרעת העובד, בין אם במכוון ובין אם בתום לב. כך נוצרים פערים, לעיתים של עשרות אלפי שקלים, בין הסכומים שמגיעים לעובד  -לבין אלה שהוא מקבל בפועל.

איך זה קורה?

הרבה פעמים קורים מקרים בהם המעסיק לא הפריש את מלוא הסכום שנכתב בתלושי המשכורת, או לא הפריש אותו לסעיף הנכון. מי שאינו חד עין, ואינו מצוי בזכויות פנסיוניות – קרוב לוודאי שלא ישים לב שחסרים לו בחשבון עשרות אלפי שקלים.

במקרים רבים, הסעיפים השונים מעלים עננה בעיניו של העובד המצוי. כל מיני ביטויים פנסיוניים יבשושיים שגורמים לרובנו פשוט לזרוק את הטופס הצידה ולחזור לחיינו הרגילים – אבל הטפסים הללו, והאותיות הקטנות בהן שווים שנים של חסכונות שיורדים לטמיון.

כך למשל - גמר ההתחשבנות בביטוחי מנהלים, המתייחס לפיצויים למס ולפיצויים למעסיק, עלול להיות מוטעה. נשמע סינית לרובנו – אבל אלה סעיפים ששואבים אלפי שקלים מהחסכונות עליהם עמלנו.

דוגמה נוספת? בבקשה.

יש מקרים שבהם הפרשות המעסיק נמוכות מהקבוע בחוק, והעובד כלל אינו ער לכך. כך למשל, מעסיק המפריש 5% תגמולים לעובד מהשכר, במקום 6.25% (שינוי שחל מיולי 2016) חוסך לעצמו מאות שקלים בחודש.

בהיעדר בדיקה של איש מקצוע בלתי תלוי, כל הטעויות הללו עלולות לגרום להפסדים של עשרות אלפי שקלים לעובד, אם לא יותר.

אנשים מפחדים לגשת למס הכנסה ולקבל את המגיע להם על פי חוק

רוב הציבור בישראל לא אוהב את מס הכנסה, ולא שש, בלשון המעטה, להסתובב בין מסדרונותיו. הרתיעה האוטומטית של הציבור ממס הכנסה גורמת לרבים לאבד עשרות אלפי שקלים שמגיעים להם כדין. מעסיקים רבים מנכים מהכספים המגיעים לעובד הפורש את המס המקסימלי ושולחים אותו לגשת למס הכנסה כדי להסדיר את נושא המיסוי.

כשעובד שפרש מגיע לפקיד השומה הרלוונטי במס הכנסה, הוא נמצא בדיסוננס גדול. על פי רוב, בנקודה הזו בחיים, בנוסף לחרדות העצומות שלו מפני העתיד, הוא מגלה שניכו לו סכומי מס עצומים, לעיתים עשרות ומאות אלפי שקלים – ובנקודה הזו, רוב העובדים כלל לא מודעים לזכויותיהם המלאות.

בדרך כלל רוב הפורשים שמגיעים למסדרונות מס הכנסה רק רוצים לצאת משם כמה שיותר מהר, ולכן הם בוחרים באפשרות המהירה והכלל לא משתלמת: להשיב את המס שנוכה להם מהפיצויים ומהמענקים, ובכך לממש חלק גדול מהטבות המס.

מדוע זה לא משתלם?

אין מדובר דווקא במסלולי המס הנכונים עבור כולם – רבים מהחוסכים עלולים לבחור בבחירה שאינה ממקסמת את הטבות המס המגיעות להם.

אני שמעתי על פורשים שהגיעו לפקיד השומה ושם נאמר להם לבחור במסלול של "פיצויים פטורים עם פריסת מס". מטרת המסלול הזה היא להקטין את נטל המס על כספי הפיצויים ועל מענקי הפרישה שניתנים לעובד, באמצעות פריסת הכספים החייבים במס, על פני תקופה של עד 6 שנים קדימה.

פריסת מס קדימה מומלצת בדרך כלל לפרושים עם פיצויים חייבים במס. פעולת הפריסה חוסכת בדרך כלל מס, מאחר שהפיצויים המגיעים על כל תקופת עבודה מתחלקים עד שש שנים קדימה במקום שהתחשבנות בשנה אחת. תשלום המס נלקח מראש ועל הפורש להגיש דוח שנתי במשך שש שנים. אם מדרגת המס אינה משתנה אין משמעות לפריסת המס. הפריסה טובה רק במקרים בהם מדרגת המס יורדת כתוצאה מכך.

אז איזה מסלול משתלם?

תיקון 190 לפקודת מס הכנסה מאפשר לפורש היוון קצבה, כלומר: משיכה של חלק מהפנסיה הצפויה בסכום חד פעמי, על חשבון הקטנת קצבת הפנסיה החודשית. התיקון מאפשר להגדיל את אחוז הפטור על קצבת הפנסיה. כך למעשה, חוסך הפורש כספים רבים. תיקון זה עשוי להגדיל את הטבות המס באופן משמעותי, ובעיקר עבור פורשים עם קצב, זקנה גבוהה יחסית.

זה לא אומר שהמסלול של פיצויים פטורים עם פריסת מס איננו מסלול נכון לחלק מהחוסכים. לשם כך מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע לפני הפרישה ובכך לחסוך עשרות אלפי שקלים.

חברות הביטוח וקרנות הפנסיה "טועות" בחישוב

אם יש חברות שחייבות לדעת את החוק על בוריו אלה הן קרנות הפנסיה וחברות הביטוח, אך דווקא הן נוטות "להטעות" לרעת העובד הפורש.

פרשנות חברות הביטוח וקרנות הפנסיה לזכויות הפנסיוניות של העובד, לא תמיד עולה בקנה אחד עם טובתו. פעמים רבות החישובים לא חושבו נכון, ולעיתים המעבר בין מסלולי הפנסיה השונים נעשה באופן שגוי, כך שכספים שהיו פטורים ממס במסלול אחד, חויבו במס במסלול אחר.

כך למשל, ניתן למשוך כספי תגמולים בפוליסות מנהלים שהופקדו לפני שנת 2000 ללא תשלום מס, ובכך להקטין את נטל המס על יתרת הכספים, שישולמו כקצבה חודשית – אלא שלא רבים מודעים לכך. עד שנת 2000 ניתן היה להחליט האם למשוך את הכספים כסכום חד פעמי ללא מס, או לקבלם כקצבה חודשית (פוליסות מנהלים וקרנות פנסיה) חייבת במס בגובה המס השולי על הפנסיה. כך לדוגמה, אם המס השולי על הפנסיה עומד על 30%, הפורש מפסיד למעשה 30,000 שקלים על כל 100,000 שקלים שהיו אמורים להיות פטורים לחלוטין ממס – מפני שנצברו לפני שנת 2000.

זה מאוד מבלבל...

נכון, ועל הבלבול הזה מסתמכים הרבה מאד גופים במשק, שהעובד חושב לתומו שהם פועלים לטובתו, אך למעשה, כל אחד מהם מנסה להשאיר כמה שיותר שקלים בקופה. מלכודת דומה לזו שהוזכרה רק עתה, טמונה במעבר בין פוליסות שהסתיימו מחיסכון הוני – ממסלול של קבלת סכום חד פעמי גבוה – לחיסכון קצבתי – מסלול קצבה חודשית קבועה. כידוע, הרפורמה בפנסיה שעברה בשנת 2000 הכריחה את כל החוסכים במשק לעבור למסלול קצבתי. רבים מהחוסכים העבירו את הכספים שנצברו להם מהמסלול ההוני למסלול הקצבתי – אבל שכחו שמגיעים להם פטורים מאד יפים על הכסף שנצבר עד הרפורמה.

כך, כספים שהיו פטורים ממס בחיסכון ההוני, הופכים לחייבים במס בחיסכון לקצבה. גם מצב שבו פוליסות ותיקות, שהגיעו לתום התקופה ולא הוערכו מסיבות שונות ומשונות, עלול לגרום לכך שריבית ריאלית מובטחת של 4% משתנה פתאום לריבית שאינה מובטחת, ללא ידיעת העובד. בצורה זו, על חיסכון של 100,000 שקלים, למשל, יפסיד העובד 4,000 שקלים בשנה ריאלית.

מלכודת מקדם הקצבה

מהו מקדם קצבה?

מקדם קצבה הוא מספר שבעזרתו "מתרגמים" סכומים שנצברו בחיסכון פנסיוני לקצבה חודשית לשארית החיים. לדוגמה: מבוטח שצבר בחיסכון הפנסיוני שלו מיליון שקל והובטח לו מקדם קצבה של 150. יקבל בשארית חייו קצבה חודשית של 6,666 שקלים לפי החישוב: 6,666 = 150 / 1,000,000

 

הכותב - מנכ"ל ובעלים של חב' 'פנסיה 120 בע"מ' המעניקה ייעוץ פנסיוני בלתי תלוי לשכירים, עצמאים, בעלי שליטה, פורשים, חברות, מעסיקים וועדי עובדים. בנוסף לייעוץ פנסיוני, מעניקה החברה ייעוצי פרישה, תכנון פיננסי ופנסיוני, ייצוג מול מס הכנסה וביטוח לאומי, ייעוץ בקרנות פנסיה ותיקות - מבטחים הוותיקה http://www.pensionconsultant.co.il

חשבים - השירות המקיף וללא הגבלה בעולמות המיסים, דיני עבודה, פנסיה וגמל
מאגרי מידע מקיפים | מענה מקצועי | מחשבונים
לקבלת מחיר אטרקטיבי השאירו פרטים ונחזור בהקדם
מאמרים נוספים באותו נושא
המוצרים שלנו