בית הדין הארצי פסק כי לא כל פגם שנפל בהליכי השימוע מצדיק פסיקת פיצוי
חשבים - השירות המקיף וללא הגבלה בעולמות המיסים, דיני עבודה, פנסיה וגמל
לקבלת מחיר אטרקטיבי השאירו פרטים ונחזור בהקדם

בית הדין הארצי פסק כי לא כל פגם שנפל בהליכי השימוע מצדיק פסיקת פיצוי

מאת: ראובן בבדזנוב | מחלקת "כל עובד" מבית חשבים | 25/02/2019

| |

תכלית השימוע אינה הפתעת העובד ובחינת תגובתו הספונטנית לטענות נגדו, אלא שיג ושיח אודות הטעמים בגינם נשקלת אפשרות פיטוריו תוך שניתנת לו הזדמנות הוגנת להעלות טענותיו בצורה מסודרת ומושכלת,  במקרה העובד היה מודע למצבו בעקבות שיחות רקע קודמות

העובדות

יונתן רון (להלן: "העובד") הועסק כמפקח סוכני רכישה במחלקת מכירות של חברת מנורה מבטחים (להלן: "המעסיקה") במשך כשלוש שנים. המעסיקה ביקשה לעדכן את חוזה העבודה עם העובד לשנת 2009 העובד סירב ובעקבות סירובו הוזמן לשימוע. במכתב ההזמנה לשימוע נכתבה הסיבה באופן כללי: "אי התאמה לדרישת התפקיד ויחסי עובד מנהל".  לאחר שנערך לעובד שימוע הוא פוטר. העובד הגיש תביעה לבית הדין לעבודה בין יתר טענותיו טען כי לא נערך לו שימוע כדין.

בית הדין האזורי לעבודה פסק כי נפלו פגמים בהליך השימוע היות והזימון נשלח לעובד יום לפני עריכתו. נימוקי המכתב היו לאקוניים ולא מפורטים. בפרוטוקול השימוע נדון עניין שלא הוזכר במכתב ההזמנה לשימוע וההחלטה על שימוע הייתה ידועה מראש ועל כן פסק לעובד פיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין.

על החלטה זו ערערה המעסיקה לבית הדין הארצי וטענה כי התקיימו כל התנאים לשימוע כדין וכי העובד ידע בבירור מה יהיה תוכנה של שיחת השימוע.   

פסק הדין

בית הדין הארצי חזר על הלכה שנקבעה בפסקי דין רבים כי על המעסיק לפרט בפני העובד טענות שיש בהן כדי להכריע בגורלו, באופן שהעובד ידע לאילו טענות להשיב ולהתייחס בבואו לממש את זכות הטיעון. זוהי זכותו הראשונית של העובד לדעת מהן הטענות המועלות נגדו או בעניינו ובהתאם ליתן תגובתו להן, להציג את האידך גיסא מנקודת ראותו, ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו.

בית הדין הארצי פסק כי על מנת שלעובד תהא אפשרות מעשית להיערך לקראת השימוע יש ליתן לו שהות סבירה להיערך לקראתו לרבות לשקול ייצוגו באמצעות עורך דין במהלכו. משמע, הזימון לשימוע צריך להישלח פרק זמן סביר טרם המועד המיועד לעריכתו. בענייננו, הזימון לשימוע נשלח לעובד יום אחד בלבד טרם עריכתו. יש טעם לפגם במשלוח זימון בהתראה כה קצרה.

תכלית השימוע אינה הפתעת העובד ובחינת תגובתו הספונטנית לטענות נגדו, אלא שיג ושיח אודות הטעמים בגינם נשקלת אפשרות פיטוריו תוך שניתנת לו הזדמנות הוגנת להעלות טענותיו בצורה מסודרת ומושכלת. היינו הצגת עילות הפיטורים באופן מופשט תוך הבאת הדוגמאות לשם המחשתן. מחובת תום הלב מתבקש כי לאותן דוגמאות שהמעסיק יודע מראש שבכוונתו לעשות בהן שימוש יינתן ביטוי בזימון לשימוע, כך שהעובד יוכל להיערך לטענות בהקשרן כמו גם לעקרון שמבקש המעסיק להציג באמצעותן.

עם זאת, ביה"ד הארצי העיר כי לצד הפירוט המצופה במכתב הזימון לשימוע הרי שאין לשלול שבמסגרת השיח הספונטני תעלנה בשימוע דוגמאות נוספות להמחשת הטענות, ואולם גמישות זו יש לשמור להתפתחויות במסגרת השיח הספונטני ואין בהכרה בנחיצותה כדי לפטור מהצורך לפרט, ככל הניתן, את העילות בגינן נשקלת אפשרות הפיטורים. בנוסף, על מנת לשמור על הוגנות הליך השימוע, בהינתן גמישות בלתי נמנעת זו, יש לשקול לאפשר במצבים אלו לעובד ככל שיחפוץ ויבקש זאת להשלים טענותיו בדרך שייקבע, ורק לאחר השלמת הטיעון תתקבל ההחלטה הסופית.

בענייננו, פסק ביה"ד הארצי כי לא נשמר האיזון בין המופשט והקונקרטי, שכן הזימון לשימוע היה כללי ביותר והסתכם במילים "אי התאמה לדרישות התפקיד ויחסי עובד מנהל" בכך נפל פגם משמעותי בהליך השימוע, שכן יכולת ההיערכות לשימוע נפגעה.

בנוסף פסק ביה"ד הארצי כי השתלשלות העניינים שקדמה לשימוע יכולה להביא להפחתה מסוימת בפיצוי וזאת בין מחמת הפחתת עוצמת הפגם (אם מוכח כי העובד בפועל היה ערוך לשימוע בשל הרקע שקדם לשימוע) ובין כאינדיקציה ראייתית להיות הפיטורים ענייניים. ואולם, חשוב לציין כי רקע זה אינו ממרק את הפגם. בענייננו, אף העובד עצמו במייל המענה לזימון לשימוע, נתן ביטוי לקיומן של שיחות בעבר בנוגע לאפשרות פיטוריו.

ביה"ד הארצי פסק עוד כי לא כל פגם שנפל בהליכי השימוע מצדיק פסיקת פיצוי, וכאשר המדובר בפגם קל שלא השפיע על יעילות הליך השימוע או הוגנותו אין הכרח לפסוק פיצוי. על מנת לקיים את חובת השימוע, אין משמעות הדבר כי חייבים להתקיים "כללי טקס" צורניים מסוימים. השאלה האם מולאה חובת השימוע נגזרת בכל מקרה מנסיבותיו הוא.

סוף דבר,

בית הדין לעבודה פסק כי נפל פגם בהליך פיטוריו של העובד וזאת במימד הזימון לשימוע, שנשלח אליו בהתראה קצרה, ובעיקר כיוון שלא פורטו כנדרש הנימוקים לפיטורים והוצגו בצורה כללית ומופשטת. ככלל, במימד זה אין להקל ראש, שכן הוא מרכיב מהותי ביעילות השימוע והוגנותו, אך יחד עם זאת, עוצמת פגם זה בנסיבות העניין מופחתת, וזאת לאור שיחות הרקע שנעשו לעובד חודשים ספורים טרם פיטוריו.

ע"ע 10940-10-15 ● בבית הדין הארצי לעבודה ● על ידי כבוד השופטים: לאה גליקסמן סיגל דוידוב מוטולה וחני אופק גנדלר ● המערערת: מנורה מבטחים בע"מ ● המשיבה: יונתן רון ● ניתן ב- 6.9.18

חשבים - השירות המקיף וללא הגבלה בעולמות המיסים, דיני עבודה, פנסיה וגמל
מאגרי מידע מקיפים | מענה מקצועי | מחשבונים
לקבלת מחיר אטרקטיבי השאירו פרטים ונחזור בהקדם
מאמרים נוספים באותו נושא
המוצרים שלנו