1 - 8 0 0 - 8 0 0 - 1 6 6

בעלי הכנסה מעבודה בחו"ל

מאת: חשבפדיה | מחלקת "כל מס" מבית חשבים

נכתב בתאריך 14.05.18

מס הכנסה
כללי מס הכנסה - בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ, נקבעו מכוח סעיף 67א לפקודת מס הכנסה ועוסקים במיסוי עובדים ישראלים הנשלחים לעבוד בחו"ל על-ידי מעסיקם לתקופות ארוכות. קבוצה משמעותית שהכּללים חלים עליה הינה עובדי הנציגויות הישראליות בחו"ל (שגרירים, שליחים וכו').
ביום 6.5.2018 בקובץ תקנות מספר 7995 פורסם תיקון לכללים אלה המשנה לחלוטין את חישוב המס מתן נקודות הזיכוי ותקופות הזכאות לעובדים ישראלים הנשלחים לחו"ל.
התיקון בתוקף רטרואקטיבית מינואר 2018 (בהסתייג לתחולה על פי סעיף 13(ב) לכללים החדשים) כפי שיוסבר בהמשך. 
להלן עיקרי התיקון:
חישוב המס לעובדים ישראלים הנשלחים לחול יעשה החל מינואר 2018 לפי הכּללים לחישוב המס הרגיל בישראל . (מדרגות מס ונקודות זיכוי);
עדכון סכומי ההוצאות המותרות בניכוי (דיור ושכר לימוד);
ביטול ההוראה המקלה הקובעת שווי רכב מופחת ל"עובד הבכיר";
הארכת משך התקופה המינימלית הנדרשת לשהייה בחו"ל בגינהּ יחולו הכּללים מ-4 חודשים ל-8 חודשים.

עד לתיקונם, העניקו הכּללים הטבת בדרך של ניכוי הוצאות בגין דיור, טיפול רפואי וחינוך. בנוסף, הכּללים קבעו חישוב מס מיוחד (מדרגות מס דולריות), שיָצר במקרים רבים חיוב מס גבוה בהשוואה לחיוב המס בישראל. זאת, הן לאור השינויים בשער החליפין של הדולר לעומת השקל לאורך השנים והן לאור השינויים במיסוי היחיד שהביאו לירידה בנטל המס על יחידים בישראל.
סעיף 67א לפקודת מס הכנסה דן בתושב ישראל השוהה בחו"ל. על פי הסעיף רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע כללים בדבר הניכויים והזיכויים שיותרו ליחיד תושב ישראל שיש לו הכנסה מיגיעה אישית שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל, לרבות הכנסה כאמור שיוחסה לבעל מניות מחברה שקופה כהגדרתה בסעיף 64א1, ובדבר שיעור המס שיחול על ההכנסה האמורה ועל הכנסות אחרות שיש לו בשנה שבה הייתה לו ההכנסה האמורה, הכול בהתחשב במיוחד במשך השהייה מחוץ לישראל, בכך שנשלח מישראל לצורך הפקת ההכנסה האמורה, ובתנאי המחייה בארץ שבה שהה אותו יחיד לצורך הפקת ההכנסה האמורה.
תחולת הכללים החדשים לגבי משכורות חוץ לעובדים הנשלחים לחו"ל:
סעיף 13 לכללים החדשים קובע לעניין התחולה כך:

13. (א) כללים אלה יחולו על משכורת חוץ שמשתלמת בעד חודש ינואר 2018 ואילך.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
(1) ההגדרה "עובד" כתיקונה בסעיף 1(1) לכללים אלה, תחול על מי שהחל בביצוע העבודה במדינת חוץ ביום פרסומם של כללים אלה.
(2) עובד רשאי לבחור שהכללים העיקריים, כנוסחם, ערב תיקונם בכללים אלה, יחולו על הכנסתו בשנת המס 2018, ובחירתו כאמור תהיה סופית.
ביטוח לאומי
תושבי ישראל חייבים בדיווח ובתשלום מס הכנסה בשל ההכנסות שהם מפיקים בחוץ לארץ. הדיווח לרשויות מס הכנסה יגרור אחריו באופן אוטומטי גם חיוב בדמי ביטוח לאומי על הכנסות אלה. 
ואולם, לעניין חוק הביטוח הלאומי - אין דינו של מבוטח בעל הכנסות בחו"ל כדין מבוטח בעל הכנסות בישראל. 
אם נשלחת לעבודה בחו"ל על ידי מעסיקך הישראלי וחוזה ההעסקה ביניכם נחתם בארץ, הרי אתה נחשב עובד שכיר לכל דבר ועניין, ולכן חובת תשלום וניכוי דמי הביטוח משכרך מוטלת על מעסיקך. 
אם מעסיקך הישראלי מבקש להמשיך ולהעסיק אותך בחו"ל גם לאחר שחלפו חמש שנים מיום תחילת עבודתך בחו"ל, על פי סעיף 76 לחוק הביטוח הלאומי, על המעסיק לפנות למוסד לביטוח לאומי ולבקש אישור מתאים.
ההוראות החלות לעניין תשלום דמי ביטוח בידי תושב ישראל השוהה בחוץ לארץ ויש לו הכנסה כעצמאי או הכנסה ממשכורת ממעביד שאינו תושב ישראל [להלן - "מעביד זר"], נמצאות בתקנה 20 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א-1971‏ [להלן: "התקנות"], הקובעות כי מבוטח השוהה בחוץ לארץ, ישלם דמי ביטוח לאומי על הכנסותיו בחוץ לארץ על פי שיעורי דמי הביטוח החלים על מי שאינו עובד עצמאי ואינו עובד שכיר. 
אם אתה שוהה במדינת אמנה, ומשלם דמי ביטוח באותה מדינה, עליך להמציא אישור על כך למחלקת הביטוח והגבייה במוסד לביטוח לאומי בישראל, כדי שיבדקו אם מגיע לך לקבל פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי למוסד לביטוח לאומי. 
גם אם אתה זכאי לפטור מדמי ביטוח לאומי, עדיין חלה עליך החובה לשלם דמי ביטוח בריאות בישראל בשיעור המינימלי הקבוע בחוק - 100 ש"ח החל ב-1.1.2012.

מאמרים אחרונים

עסקים משפחתיים - מחוכמתם של מייסדים
יתרונות וחסרונות בעבודה ובניהול עסק משפחתי בדור ההמשך
30/05/2018

תכנון מס בגין כספי פיצויים ומענקי פרישה
במאמר זה נעסוק בתשלום מס על כספים המצויים בחסכונות הפנסיונים שלנו המורכבים מכספי הפיצויים וכספי הפנסיה שלנו.
30/05/2018

התובע טס לחו"ל חרף מצבו הבריאותי והמשפחתי
בונוסים שהובטחו לעובד בתמורה על ידי מנהל שפוטר ישולמו לו חרף שינויים בבעלי התפקידים הבכירים בחברה
30/05/2018

ביה"ד הארצי עיקר מתוכן את הוראת החוק בדבר הפסקה של 8 שעות בין ימי עבודה
הכותב סבור כי המחוקק צריך להתייחס להפרת סעיף 21 לחוק שעות עבודה ומנוחה בשל העדר סנקציה כנגד הפרה
30/05/2018