1 - 8 0 0 - 8 0 0 - 1 6 6

צו ההרחבה בענף המסחר והשירותים חל על חברה המספקת שירותי מחשוב

מאת: עו"ד ג'ולייט אליהו | מחלקת "כל עובד" מבית חשבים

נכתב בתאריך 28.07.15

בית הדין הארצי קבע כי צו ההרחבה חל גם על שרותי מחשוב הואיל ובית הדין לומד את אומד דעתם של הצדדים מפיהם של לשכת המסחר, משרד הכלכלה וההסתדרות. כמו כן, חוק הפרשנות מלמד כי "ו" החיבור יוצרת קטגוריות נפרדות כך ש"שרותים" הם קטגוריה נפרדת ועצמאית שאינה קשורה ליבוא, יצוא וכו'. עוד נקבע כי קטגורית שירותים שונה במהותה משאר הקטגוריות החוברות עמה במהותן בכך שעניינן במסחר טובין ואילו קטגוריית שירותים, עניינה במתן שירות ולא במסחר

העובדות

דורון נגר (להלן: "העובד") עבד בחברת ליטוס מחשבים בע"מ (להלן: "המעסיקה") כטכנאי מחשבים.

לאחר מספר שנים פוטר העובד ותבע את המעסיקה בגין זכויות שונות ובכללם הפרשי דמי גמולים לקופת גמל.

לטענת העובד, המעסיקה הפרישה לו לביטוח מנהלים, חלק מעסיק וחלק עובד בשיעור של 5% בעוד שלאור צו ההרחבה בענף המסחר, ייבוא וייצוא (להלן: "צו ההרחבה") זכאי הוא לדמי תגמולים בשיעור של 6%.

בית הדין האזורי קיבל את תביעת העובד באופן חלקי וחייב את המעסיקה בגין תשלום זכויות שונות כגון: שעות נוספות, הפרשי תוספת יוקר ופדיון חופשה. אולם, התביעה להפרש דמי תגמולים נדחתה וזאת מן הטעם שנקבע כי צו ההרחבה לא חל על המעסיקה. לפיכך, ערער העובד על פסק דין.

פסק דין

ביה"ד האזורי קבע כי צו ההרחבה לא חל על המעסיקה משום שעיקר עיסוקה הוא במתן שירותים בתחום המחשוב וזו אינה פעילות התואמת את כותרת צו ההרחבה "ענפי ייבוא, היצוא והמסחר בסיטונאות". בנוסף, המעסיקה אומנם מוכרת מחשבים אולם אין זו פעילות עיקרית שלה וכן מדובר במכירות פרטניות ולא "מסחר בסיטונאות", קרי, לכל היותר מסחר קמעונאי.

השאלה אליה נדרש בית הדין הארצי הינה, האם צו ההרחבה חל על המעסיקה וככל שכן, האם יש לקשר בין הענפים שפורטו בנספח לבין התחומים הכלכליים של יבוא, יצוא, מסחר סיטונאי ושירותים. קרי, האם ענף "המחשבים" מתייחס גם לשירותים בענף המחשבים והמונח "שירות" המופיע בו הינו קטגוריה עצמאית ונפרדת או שמא מוגבל תחום השירותים לאותם ענפי שירותים שפורטו בנספח לצו ההרחבה והמונח "שירות" הינו חלק בלתי נפרד מקטגורית המסחר הסיטונאי במופיע בצו ההרחבה.

בית הדין בחן את ההיסטוריה של חתימת ההסכם בענף וחידוש צווי ההרחבה כפי שנעשה לאורך השנים ומצא כי קיים שוני בנוסח המבוא לצו הראשון לבין נוסח המבוא לצו החדש והשוני מתבטא בצירוף האות "ו" למילה "בשירותים".

לפיכך, נשאלה השאלה מהו הצו הקובע הראשון או החדש?

נקבע כי הצו הקובע הוא הצו החדש וכי לשונו הברורה מתיישבת הן עם כוונת הצדדים להסכם וכן עם ההסכם הקיבוצי, הגורם והמקור ליצירת הצווים.

צו ההרחבה החדש חל גם על שרותי מחשוב הואיל ובית הדין לומד את אומד דעתם של הצדדים מפיהם של לשכת המסחר, משרד הכלכלה וההסתדרות. כמו כן, חוק הפרשנות מלמד כי "ו" החיבור יוצרת קטגוריות נפרדות כך ש"שרותים" הם קטגוריה נפרדת ועצמאית שאינה קשורה ליבוא, יצוא וכו'.

עוד נקבע, כי קטגורית שירותים שונה במהותה משאר הקטגוריות החוברות עמה במהותן בכך שעניינן במסחר טובין ואילו קטגוריית שירותים עניינה במתן שירות ולא במסחר. לפיכך, נקבע כי המעסיקה עוסקת במתן שירות למחשבים וכיון שהצו כולל את ענף השירותים, הרי שהצו חל עליה ועליה ליתן סעד לתביעת העבד.

מכאן, העובד זכאי לפיצוי ההשלמה בגין אי הפרשות מלאות לקופת הגמל ביחס לכל תקופת עבודתו ושכ"ט עו"ד.

ע"ע 2580-03-11 ● המערער: דורון נגר; המשיבה: ליטוס מחשבים בע"מ ואח' ● ע"י כבוד השופט בדימוס עמירם רבינוביץ ● ניתן ב- 1.3.2015    

מאמרים אחרונים

מתגייסים למען הקשישים? האומנם?
המעסיקים מוכנים להגדיל את ההפרשות לביטוח הלאומי לטובת הגדלת קצבאות הקשישים. לכותב יש ביקורת על כך
28/01/2018

בית הדין הארצי קבע: הרווחים בקופה שייכים למעסיק
כשם שעל המעסיק להשלים את כספי הצבירה לגובה פיצויי פיטורים כך יהיה זכאי לכספים במקרה של רווח מההפרשות שהשביחו את עצמן
28/01/2018

חישוב מסלול מחדש - לגבי השכרת ומכירת דירות מגורים
עדיין ניתן לטעון כי השכרת דירות אינן במישור עיסקי * הקריטריונים לקביעת הפעילות העיסקית שתמוסה כהכנסה מעסק במס שולי
28/01/2018

ימי הודעה מוקדמת - ימי לוח או ימי עבודה בפועל?
יש להבחין בין עובד בשכר ועובד במשכורת
28/01/2018