1 - 8 0 0 - 8 0 0 - 1 6 6

אפליה אסורה בקבלה לעבודה

מאת: עו"ד מורן טימן גוגול | מחלקת "כל עובד" מבית חשבים

נכתב בתאריך 02.11.15

גננת ששיבוצה בגן ממלכתי-דתי בוטל בשל היותה חרדית תפוצה ע"י משרד החינוך והעירייה ב- 50,000 ש"ח

רקע עובדתי

מיכל אבו (להלן: "העובדת") היא עובדת הוראה מוסמכת שהועסקה שנים רבות כגננת ברשת חינוך תורני.

בסוף שנת הלימודים תש"ע ביקשה העובדת להשתבץ כגננת של משרד החינוך (להלן: "המעסיק") בשנת הלימודים שלאחר מכן, ואכן שובצה כממלאת מקום לגננת שיצאה לחופשת לידה בגן בפרדס חנה וכגננת משלימה בגן אחר.

העובדת לא שובצה כגננת לשנה"ל תשע"ב, עם זאת השתתפה ביום היערכות לגננות. כמו כן, בסמוך לפתיחת שנת הלימודים תשע"ב, יצרה קשר עם העובדת המפקחת על גני ילדים ממלכתיים דתיים במחוז חיפה של המעסיק והודיעה על שיבוצה כגננת בגן ילדים בחדרה.

אין מחלוקת שהמפקחת שלחה את העובדת לעירייה לקחת את המפתחות לגן ואת רשימת ילדי הגן והעובדת עשתה כן והחלה לעסוק בהכנות לפתיחת שנת הלימודים.

עם זאת, יומיים לפני פתיחת השנה הודיעה המפקחת לעובדת, כי העירייה מתנגדת לשיבוצה בגן. בסמוך לאחר קבלת ההודעה, נפגשו העובדת ובעלה עם מנהל אגף הגנים בעירייה, ולטענת העובדת במסגרת פגישה זו הסביר לה המנהל, כי יש השתלטות חרדית בעיר וכי העיריה אינה מעוניינת שבגן ממלכתי דתי תועסק גננת חרדית. לדבריה, ציין המנהל, כי היא יכולה לעבוד בגנים חרדים בעיר ואף חזר מספר פעמים על סירובו לאשר את העסקתה בשל היותה חרדית.  

ביום שלמחרת, יום לפני פתיחת שנת הלימודים, פנתה העובדת למנכ"ל משרד החינוך ולגורמים נוספים בבקשה שיתערבו בעניינה ויחזירו אותה לעבודה בגן. בנוסף פנתה העובדת לגורמים שונים בעירייה ומחתה על ההחלטה שלא לשבצה בגן ואף נפגשה עם מנהלת אגף החינוך בעירייה אשר הסבירה לה, כי העירייה התנגדה לשיבוצה לנוכח תפקודה בגן הקודם ועל רקע הביקור של מנהלת האגף בגן בו עבדה העובדת טרם תחילת עבודתה במשרד החינוך. בהמשך פנתה העובדת לראש עיריית חדרה ולמנכ"ל משרד החינוך בדרישה לשבצה לאלתר כגננת בגנים עירוניים בחדרה תוך פירוט טענותיה בדבר הפלייה מחמת דת.

העיריה הציעה לעובדת להשתלב רק כסייעת במועדוניות הפועלות אחר הצהריים.

כחודש לאחר מכן קיבלה העובדת מענה ממחלקת פניות הציבור במשרד החינוך בו נדחו טענותיה כלפי משרד החינוך והובהר, כי למשרד אין מחויבות לשבץ את העובדת.

כתוצאה מכך הגישה העובדת את התביעה דנן בה עתרה לחייב את העירייה ומשרד החינוך לפצותה בגין הפלייתה על רקע היותה אישה חרדית המנהלת אורח חיים דתי.  

פסק הדין

בית הדין קבע כי דין התביעה להתקבל. ראשית, ציין בית הדין, כי עדותו של מנהל אגף הגנים בעירייה תומכת בטענת העובדת לפיה במהלך הפגישה ביניהם הבהיר לה, כי העירייה אינה מעוניינת בשיבוץ של גננת חרדית לגן ממלכתי-דתי וכי לאור הרקע החרדי שלה יהיה לה קושי להשתלב מבחינה מקצועית בגן חרדי. המנהל ציין בעדותו, כי פנו אליו הורים שילדיהם לומדים בגן והביעו בפניו את חששם, כי העובדת כאישה חרדית תתקשה בהתנהלות מול ילדי הגן, שתפיסת עולמם, אורחותיהם ומנהגיהם שונים לחלוטין, אך בתגובה הבהיר להם, כי אין קשר בין חייה האישיים של העובדת לבין התכנים המועברים בגן. לפיכך קיבל בית הדין את גרסת העובדת לתוכן השיחה בינה לבין מנהל אגף הגנים וקבע, כי הבהיר לעובדת שהתנגדות העירייה לשיבוצה בגן נובעת מהתנגדות ההורים לשיבוצה של גננת חרדית.

יתר על כן בית הדין התייחס לסעיף 2(א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן: "חוק שוויון הזדמנויות בעבודה") האוסר על מעסיק להפלות בין עובדיו בין היתר מחמת דת, וכי מקום בו העובד ודורש העבודה הוכיחו, כי נתקיימו בו התנאים והכישורים אותם קבע המעסיק, עובר הנטל למעסיק להוכיח, כי לא הפלה את העובד בניגוד לחוק.

בית הדין ציין, כי אין מחלוקת שהמפקחת במשרד החינוך סברה, כי העובדת יכולה לשמש כגננת בגן ואלמלא התנגדות העירייה העובדת הייתה משובצת לעבודה בשנת הלימודים תשע"ב. בנסיבות אלה, עובר הנטל למעסיק ולעירייה להוכיח, כי העובדת לא הופלתה לרעה בהקשר לאי שיבוצה בגן מחמת היותה חרדית.

נקבע, כי המעסיק והעירייה לא הרימו את הנטל להוכיח, כי ביטול שיבוצה של העובדת לגן לא היה נגוע באפליה פסולה על רקע היותה חרדית וכי אין לקבל את טענתם לענייו תפקודה הבעייתי של העובדת. צוין, כי בעדויות נתגלעו סתירות וכי ההתרשמות היא שעדי העירייה הגזימו בתיאוריהם על מנת לייצר גרסה בדבר בעיות בתפקוד, כאשר עיקר טענותיהם ממוקדות בפגישה אחת שהתקיימה בינם לבין העובדת טרם תחילת עבודתה בגנים העירוניים. כך למשל טענו עדי העירייה, כי העובדת התלבשה באופן צמוד וראוותני שאינו הולם את מעמדה כגננת ואשת חינוך וכי השתמשה בעברית קלוקלת תוך שימוש בביטוים בוטים ביותר, שימוש שלא הוכח בפני בית הדין.

בנסיבות אלה בית הדין קבע, כי לא הוכח כי היה בתפקוד העובדת סיבה לביטול השיבוץ בגן ועל כן יש להעביר את הנטל למעסיק ולעירייה להוכיח, כי לא היה קשר בין ביטול השיבוץ של העובדת בגן לבין היותה חרדית. נקבע כי אין מחלוקת שבעקבות שיבוצה של העובדת לגן, נערכו פניות של ההורים למחלקת החינוך של העירייה שהביעו חשש, כי העובדת אינה מתאימה לשמש גננת בגן של ילדים חילוניים ומסורתיים.

מעדויות נציגי עדי העירייה , שוכנע בית הדין, כי העירייה התנגדה לשיבוץ העובדת בגן עקב הפניות והלחץ שהפעילו ההורים שלא לשבץ בגן גננת חרדית ולא נוכח העובדה שאופיו של התפקיד כגננת בגן ממלכתי דתי מחייב השתייכות לזרם זה.

לאור האמור, בית הדין מצא שהשיקול המרכזי לביטול השיבוץ של העובדת בגן נבע מהיותה דתיה חרדית. כמו כן בית הדין הבהיר, כי גם אם היה נמצא שקיימים שיקולים עניינים נוספים לביטול השיבוץ של העובדת, הרי שבהתאם "למודל ההכתמה" די בכך שהשיקול המפלה היווה שיקול אחד במסגרת השיקולים שעמדו בבסיס ביטול השיבוץ כדי להכתים את ההחלטה כהחלטה מפלה. בענייננו לא נמצא כי התקיימו שיקולים נוספים מלבד הזרם החרדי אליו משתייכת העובדת.

בקביעת גובה הפיצוי, ציין בית הדין, כי העובדת לא הוכיחה שנגרם לה נזק ממוני בגין אי השיבוץ בגן, אך שיש לפצותה בגין נזק לא ממוני בסך של 50,000 ש"ח.

נקבע, כי יש לראות במשרד החינוך ובעירייה כמעסיק משותף לצורך תחולת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, על אף שאין מחלוקת, כי העירייה לא הייתה המעסיק של העובדת אלא שמתוקף הבעלות על הגן הייתה מעורבת בשיבוץ העובדת. עם זאת לנוכח תכליתו של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה למנוע אפליה בעבודה המביאה להדרתן של האוכלוסיות משוק העבודה לרבות המגזר החרדי ולנוכח העובדה שביטול השיבוץ בשל היותה של העובדת חרדית נבע מהתנגדות העירייה, קבע בית הדין, כי יש לאמץ פרשנות מרחיבה למונח מעביד או "מעסיק בפועל" לצורך החלת החוק גם על העירייה. בנסיבות אלו, מתוך הסעד שנפסק לעובדת , תישא העירייה בסך של 30,000 ש"ח והמדינה בסך של 20,000 ש"ח, תוך התחשבות "באשם" החל על כל אחת מהן ובמעורבות של כל אחת מהן בביטול השיבוץ של העובדת.

ס"ע 8236-01-12 l התובע: מיכל אבו ; הנתבע: עירית חדרה, מדינת ישראל l ע"י כבוד השופטת איריס רש l ניתן ב- 21.6.2015

מאמרים אחרונים

בעלי הכנסה מעבודה בחו"ל
בעלי הכנסה מעבודה בחו"ל
14/05/2018

הוצאת תלוש שכר משיקולי מס, אינה מעידה בהכרח על קיומם של יחסי עובד מעסיק
העובדה שמבחינה מיסויית ,על מנת לפעול באופן חוקי, נכפה על הצדדים "לבחור" במנגנון פורמלי זה או אחר, והעובדה כי לעתים, בהעדר תיק במס הכנסה , מע"מ ובטוח לאומי לנותן השירות/עובד, אין מנוס מתשלום "משכורת" דווקא, אינה משמיעה בהכרח כי מערכת היחסים היא מערכת יחסים של עובד ומעביד
16/04/2018

הרהורים ותהיות בנושא זקיפת שווי שימוש ברכב בעקבות פסק דין בזק ישיר הדפסות בע"מ
תשלום מס אמת - סיסמה תיאורטית או כוונה לא מעשית?
16/04/2018

הוכרה אי כשירות לעודת ותיקה שפיתחה אלרגיה
דיילת מכירות שהתפטרה מחמת מצב בריאותי זכאית לפיצויי פיטורים בסך 56,546 ש"ח
16/04/2018