עובדי שמירה תבעו את ההסתדרות בגין ייצוג לא הוגן

בית הדין הארצי לעבודה דחה ערעורה של הסתדרות העובדים הכללית החדשה על דחיית בקשתה לסילוק על הסף של תביעות שהוגשו נגדה בטענה לאי ייצוג הוגן של עובדי שמירה נגד מעסיקיהם. נקבע, כי על מנת שההסכם הקיבוצי בענף השמירה לא יהיה אות מתה, במקרה שבו ארגון העובדים לא מתפקד כראוי בהגנה על זכויות עובדים צריכה להיות פתוחה בפני העובד האפשרות העקרונית להגשת תביעה בעילה של ייצוג לא הוגן

רקע עובדתי

המערערת בהליך דנן הינה הסתדרות העובדים הכללית החדשה. עסקינן בשני תיקים שאוחדו. בתיק אחד עובד הגיש תביעה נגד חברת שמירה לתשלום זכויות שונות הנובעות מתקופת העסקתו אצלה. העובד צירף לתביעתו כנתבעת את ההסתדרות, בתביעה לביצוע הסכם האכיפה (ההסכם הקיבוצי הכללי בענף השמירה והאבטחה) ולחלופין לתשלום פיצוי בגין ייצוג לא הולם. העובד טען כי פנה להסתדרות על מנת שתסייע לו לקבל את המגיע לו מאת מעסיקתו, אולם זו התמהמהה בטיפול בפנייתו. בתיק אחר עובד פנה אל ההסתדרות, העלה בפניה טענות בדבר אי תשלום זכויות סוציאליות על ידי המעסיקה ודרש כי תפעיל בעניינו הפרטני את ועדת האכיפה. בחלוף שבוע ממועד הפנייה להסתדרות, הגיש העובד לבית הדין האזורי כתב תביעה כנגד מעסיקתו, חברת שמירה, וכנגד ההסתדרות. בשתי התביעות ההסתדרות הגישה בקשות לסילוק התביעות נגדן ובשתיהן הבקשות נדחו. על ההחלטות הללו הוגשה בקשת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. הבקשה התקבלה ומכאן הדיון.

ההסתדרות טענה כי בית הדין האזורי החליט שלא לדחות את התביעות על הסף, הגם שאינן מגלות כל עילת תביעה, ויוצא מכך שעל ההסתדרות לקחת חלק בהליכים ממושכים שאף אם במהלכם יוכח כל הנטען על ידי המשיבים, לא יהיה בכך כדי לזכותם בסעדים המבוקשים מההסתדרות. עוד נטען, כי לעובד אין זכות להתערב במנגנונים הפנימיים של ארגון עובדים ולהכתיב לו באיזו אופן הארגון יאכוף את זכויות העובדים, וכי ההסתדרות סבורה כי הדרך הנכונה לטיפול בהפרות קיבוציות היא על ידי ועדת אכיפה, בעוד שהדרך הנכונה לטיפול במקרים פרטניים, כבענייננו, היא באמצעות ועדה פריטטית.

לטענת המשיבים הפניית עניינם לוועדה פריטטית אינה כדין, פוגעת בזכויותיהם, ומהווה ייצוג בלתי הולם. לטענת המשיבים, מאחר שעיקר תביעתם היא בגין זכויות ממשפט העבודה המגן, הרי שלא ניתן להעביר עניין זה לוועדה פריטטית. לטענת המשיבים, קמה להם עילת תביעה מוצקה המזכה אותם בסעד המבוקש - צו עשה לביצוע הסכם אכיפה.

דיון משפטי

כב' המותב קבע כי אכן ישנה שורת שאלות עובדתיות ומשפטיות הצריכות להתברר במסגרת ההליך העיקרי בבית הדין האזורי ומשכך, צדקו בתי הדין בהכרעתם כי אין מקום לסילוק התביעות על הסף. נקבע כי כעולה מטיעוני הצדדים, תביעתם של המשיבים כנגד ההסתדרות הינה למתן צו עשה להפעלת הסכם האכיפה, שאלמלא תעשה כן הרי שתגרום לכך שייצוג המשיבים על ידה יהא ייצוג בלתי הולם המזכה אותם בסעדים הנתבעים על ידם במסגרת כתב התביעה כנגד המעסיק. נקבע כי כבר בנקודה זו, נמצא כי הבחינה אם מדובר בייצוג בלתי הולם דורשת בירור עובדתי שאיננו רק בירור משפטי.

נקבע כי הבחינה האם בנסיבותיו של מקרה ספציפי אכן פעל ארגון עובדים כדבעי מחייבת כי יתקיים הליך שבו תתבררנה טענות הצדדים, תוך הבאת ראיות לאופן הפעולה הנדרשת אל מול זה אשר בוצע הלכה למעשה. הוא הדין אף בענייננו, כאשר עילת התביעה כנגד ההסתדרות היא עילה של ייצוג לא הוגן, הרי שיש מקום לבירור עובדתי אם אכן ההסתדרות פעלה לטובת המשיבים וייצגה אותם באופן הולם, בירור אשר כרוכים בו שאלות של עובדה ומשפט שיש לבררן במסגרת ההליך העיקרי. כך גם נדרש לברר ולהוכיח מבחינה עובדתית את השתלשלות העניינים שקדמה להגשת התביעה, ואת אופן הטיפול וההתנהלות הן של ההסתדרות והן של המשיבים בכל הנוגע לזכויותיהם של המשיבים.

עוד נקבע כי את הסוגיה דנן יש מקום לבחון אף בהקשר הרחב של הדברים, קרי היותה של תביעה זו חלק בלתי נפרד משרשרת הליכים בהם נתבעו זכויותיהם של עובדי שמירה ואבטחה. נקבע כי על מנת שההסכם הקיבוצי בענף השמירה לא יהיה אות מתה, במקרה שבו ארגון העובדים לא מתפקד כראוי בהגנה על זכויות עובדים, צריכה להיות פתוחה בפני העובד האפשרות העקרונית להגשת תביעה בעילה של ייצוג לא הוגן.

הערעורים נדחו.

עע 57454-11-14, עע 10909-03-15 ● בית הדין הארצי לעבודה ● המערערת הסתדרות העובדים הכללית החדשה, נגד המשיבים מרדכי שמלה, אגודת השומרים בע"מ, מיקוד ישראל אבטחה שרותים וכח אדם בע"מ, איגור זגרודני, אגודת השומרים בע"מ, מיקוד ישראל אבטחה שרותים וכח אדם בע"מ ● לפני כבוד השופטים הנשיא יגאל פליטמן, סגנית הנשיא השופטת ורדה וירט ליבנה, השופטת נטע רות, נציגת ציבור (עובדים) גב' ענת מאור, נציג ציבור (מעסיקים) מר משה מרבך