ביקורת על התנהלות המוסד לביטוח לאומי
הצטרפו לניוזלטר והישארו מעודכנים

ביקורת על התנהלות המוסד לביטוח לאומי

מאת: רו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן | ורו"ח (משפטן) ישי חיבה | 02/03/2016
| |

דרישת המל"ל לשיפוי ממעסיק בגין 12 ימי פגיעה ראשונים ששילם המל"ל לעובדו של המעסיק - בוטלה

ביום 2 בדצמבר 2015 ניתן בבית הדין האזורי לעבודה פס"ד ב"ל 13357-04-13 בעניין אלפונסו מכלוף (להלן: "אלפונסו").

אלפונסו היה עובד עצמאי שהעסיק עובד.

פסק הדין דן בשני עניינים שונים לחלוטין:

1.   חבות בדמי ביטוח של תקבול שקיבל אלפונסו מחברת ביטוח בגין אובדן כושר עבודה מפוליסה פרטית שעשה.

2.   דרישתו של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") מאלפונסו כמעסיק, להחזר תשלום דמי פגיעה בעבור 12 ימי פגיעה ראשונים שהמל"ל שילם לעובדו של אלפונסו.

במאמר זה נדון בסוגיה השנייה בלבד:

עיקרי החוק

סעיף 92 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") קובע כי המל"ל ישלם דמי פגיעה למבוטח שפגיעה בעבודה גרמה לכך שאינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת.

דמי הפגיעה לא ישולמו בעד תקופה העולה על 13 שבועות.

סעיף 93 לחוק קובע כי בגין יום הפגיעה לא ישולמו דמי פגיעה, אך המעסיק ישלם את שכר העובד.

בגין שני הימים הראשונים שלאחר יום הפגיעה לא ישולמו דמי פגיעה, אלא אם המבוטח לא היה מסוגל לעבוד כאמור 12 ימים לפחות לאחר יום הפגיעה.

סעיף 94 לחוק קובע כי מעסיק חייב להחזיר למל"ל את דמי הפגיעה שהמל"ל שילם לעובד בעד 12 ימי הפגיעה הראשונים שלאחר יום הפגיעה ("תקופת הזכאות הראשונה").

תמצית עובדתית, טענות הצדדים בסוגיה זו ופסק הדין

1.   עובדו של אלפונסו נפגע והגיש תביעה לגמלת פגיעה בעבודה. תביעתו נדחתה.

2.   משכך, פנה העובד לאלפונסו והוא שילם לו את שכרו המלא בתקופה שבה נעדר מהעבודה.

3.   בשלב מאוחר יותר הכיר המל"ל בכל זאת בתביעת העובד ושילם לו דמי פגיעה בעבודה, ומנגד דרש שיפוי מאלפונסו כהוראת סעיף 94 לחוק.

4.   החיוב האמור קוזז מתשלומים שהיו מגיעים לאלפונסו מהמל"ל.

5.   לאור ההסכמה בין הצדדים כי המעסיק שילם את שכרו של העובד בתקופת הזכאות הראשונה, מביע בית הדין מורת רוח מהתנהלותו של המל"ל בעניין, וקובע:

"בנסיבות שכאלה, אין זה מן הראוי שהנתבע (המל"ל) אשר בחר להכיר בתביעת העובד תקופה ארוכה לאחר הגשת התביעה (ולאמיתו של דבר, לאחר שדחה את התביעה והכיר בה רק בדיעבד), ידרוש החזר ממעסיק שדאג שעובדו לא יגיע לפת לחם בתקופת פגיעתו ושילם לו במועד בגין תקופת הזכאות הראשונה".

6.   מוסיף בית הדין ומתווה עיקרון:

"במקרים רבים, מתעכב תשלום דמי הפגיעה לעובדים הן מחמת עיכוב הטיפול בתביעת העובד והן מחמת תביעה שנדחית על ידי פקיד התביעות ורק לאחר הליך משפטי מוכרת בדיעבד.

במקרים כגון אלה נוהגים מעסיקים רבים לסייע לעובדיהם בתשלום בגין תקופת העדרותם הן כתקופת מחלה והן כסיוע לתקופה הקשה. מן הראוי הוא שהנתבע יברר האם בוצע תשלום לעובד ישירות על ידי המעסיק אם לאו, שאם לא כן, יצא העובד נשכר פעמיים והמעסיק שנהג ברוחב לב... ניזוק. הפניית מעסיק לתבוע השבה מעובדו במקרים רבים אינה ריאלית ואינה עושה צדק עם מעסיק שנהג כראוי. זאת ועוד, אפשרויותיו של הנתבע לחזור אל העובד ולקזז תשלומי כפל עולות על יכולותיו של המעסיק לעשות כן".

7.   דרישת המל"ל לקבלת שיפוי כאמור מאלפונסו, בוטלה. 

בשולי הדברים:

כפועל יוצא של פסיקה זו וכדי שהעובד לא ייהנה מכפל השתכרות, מציע בית הדין כי המל"ל, שיכולותיו עולות על יכולות המעסיק, יחזור וייפרע מהעובד. 

אין ספק שבית הדין קובע על פי כללי הצדק המוסרי והכלכלי.

אנו רואים בפסיקה זו המשך למגמה מתמשכת בשנים האחרונות, ולפיה הפסיקה היא על פי תכלית כלכלית, ולאו דווקא צייתנית-דווקנית ללשון החקיקה גרידא.

הכותבים - אורנה צח-גלרט, רואת חשבון, יועצת ומרצה לענייני הביטוח הלאומי ornazachcpa@gmail.com;
חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה - ממשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ www.ahec-tax.co.il

| |
מאמרים נוספים באותו נושא
המוצרים שלנו