היתר להעסקה בשעות נוספות בבתי אירוח
הצטרפו לניוזלטר והישארו מעודכנים

היתר להעסקה בשעות נוספות בבתי אירוח

מאת: איתן אגמון | יועץ למשאבי אנוש | 06/04/2016
| |

שר הכלכלה אישר הגדלת מספר השעות הנוספות המותרות

חוק שעות עבודה ומנוחה אוסר (בסעיף 6 לחוק) על העסקה בשעות נוספות, ו(בסעיף 9) על העסקה במנוחה שבועית. החוק מתיר לשר (כיום שר הכלכלה) לתת, בתנאים מסוימים, היתרים לעבודה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית. לגבי שעות נוספות קיים למעשה היתר כללי – לכל העובדים במשק - המאפשר לכל מעסיק להעסיק את עובדיו בין 12 ל-15 שעות נוספות בשבוע.

עם פרסום החוק, בשנת 1951, נתנה שרת העבודה דאז, גולדה מאירסון (מאיר), שורה של היתרים להעסקה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית, וביניהם "היתר כללי להעבדה בבתי אירוח במנוחה השבועית ובשעות נוספות". 65 שנה לאחר שניתן, ההיתר עדיין בתוקף (על השינוי שנעשה בו עתה - להלן).

ההיתר קבע שניתן להעסיק עובד "בבית אוכל, בית מלון או בית קפה" – "במנוחה שבועית, ובלבד שבמקום שעות המנוחה השבועית בהן עבד ייתן לו המעביד, לכל המאוחר תוך 4 שבועות, שעות מנוחה שמספרן כמספר השעות בהן עבד כאמור". כמו כן הותרה העסקה בשעות נוספות, שתי שעות בכל יום, ושלוש שעות לפני יום המנוחה השבועי.

בסך הכול נקבע בהיתר כי מותר להעסיק את העובד 23 שעות עבודה נוספות בשבוע.

מאחר ששבוע העבודה הרגיל היה אז בן 47 שעות, הותר למעשה להעסיק את העובד שבעה ימים בשבוע, 70 שעות לשבוע, אך לא בכל שבוע - שהרי יש להחזיר לעובד, בתוך ארבעה שבועות, את שעות המנוחה השבועית שלא קיבל.

החישוב של 23 שעות נוספות היה, ככל הנראה, לפי חמישה ימים שבהם מותר לעבוד שעתיים נוספות, יום של שלוש שעות, ועוד יום המנוחה בן עשר שעות (שכולן נוספות) - סה"כ 23 שעות נוספות.

שר הכלכלה תיקן עתה את ההיתר[1], ושינה בו למעשה מילה אחת בלבד. במקום "שתי שעות נוספות בכל יום" נקבע, כמו בהיתר הכללי, כי מותר מעתה להעסיק ארבע שעות נוספות ליום שאינו יום לפני המנוחה השבועית. יתר התנאים וההגבלות לא השתנו. במיוחד חשוב לציין שהגבלת השעות הנוספות השבועיות ל-23 שעות - לא השתנתה.

פירוש הדבר, למעשה, שכיום מותר להעסיק עובד בבית הארחה 43 שעות רגילות (שבוע העבודה הרגיל, בהתאם לצו הרחבה אחר!), ועוד 23 שעות נוספות בכל ימי השבוע, סה"כ - 66 שעות עבודה. מי שעבד בכל ימי השבוע - שעות עבודתו ביום המנוחה השבועית הן בהכרח שעות נוספות. משום כך, מסגרת ההעסקה המקסימלית היא (בהנחה שיום המנוחה השבועי הוא שבת) עד 12 שעות ליום בימים א-ה; עד 11 שעות ביום שישי (שבע רגילות ועוד ארבע נוספות); ועד 12 שעות בשבת, ובלבד שבסך הכול לא יעבוד העובד מעל 66 שעות, מתוכן 23 נוספות.

למעשה לא ניתן להעסיק את העובד בצורה זו בכל שבוע, שהרי יש להחזיר לעובד בשבוע מסוים את יום המנוחה השבועי שבו עבד באותו שבוע או בשבוע אחר. 

צו ההרחבה במלונאות קובע שבוע עבודה (לעובדים קבועים, שהשלימו שתי שנות עבודה) בן 40 שעות בלבד, לפי חמישה ימי עבודה בשבוע, בני שמונה שעות. הוא גם קובע כי מחצית שעת העבודה שמעבר ליום העבודה הרגיל (שהוא בן שמונה שעות) תיחשב "שעה עודפת" ולא "שעה נוספת". ניתן להבין מכך שאין סתירה בין ההיתר ושעות העבודה שהוא מתיר (מעל ליום ולשבוע עבודה רגילים) ובין צו ההרחבה במלונאות.

 

 

[1] י"פ 7184, 12.1.16

| |
מאמרים נוספים באותו נושא
המוצרים שלנו