1 - 8 0 0 - 8 0 0 - 1 6 6

חקיקה מטעמים זרים

מאת: עו"ד ענבר לב | ממשרד עורכי דין ענבר לב ושות' dineymishpaha.co.il

נכתב בתאריך 03.08.16

האם התאווה לתקשורת של חברי הכנסת מסבכת לאזרחי ישראל את החיים?

לאחרונה כבש את כותרות התקשורת חוק חדש-ישן אשר יזמה חה"כ זהבה גלאון, 'החוק למניעת אלימות כלכלית בין בני זוג'.

לכאורה, חוק חשוב שעשוי לפתור תסבוכות לזוגות הסובלים מפערים כלכליים משמעותיים, אך למעשה, מי שמקדם את החוק הזה, משים עצמו כאילו אינו ער כלל למהפכה בדיני המשפחה שתיושם ביולי – 'חוק גישור חובה למתגרשים'.

את חוק הגישור יזמה בין היתר חה"כ מירב מיכאלי, ומטרתו לפשט את הליכי הגירושין בישראל. מדובר בחוק שהפעלתו תגרום לרעידת אדמה בתחום הגירושין בישראל – ואשר תחת כנפיו, כמה מוזר - כלל לא ניתן ליישם את החוק למניעת אלימות כלכלית של גלאון.

מדוע? מפני שתקנות 'חוק גישור חובה', אוסרות בצורה חד משמעית על בני הזוג לבקש סעדים זמניים בנושא מזונות במהלך 90 הימים הראשונים אחרי הפניה לגישור. 

המושג 'סעד זמני בנושא מזונות', מתייחס בדיוק למקרים בהם אחד מבני הזוג, ברוב המקרים הבעל, מחזיק בידיו את משאבי הקיום של המשפחה – ובאמצעות עמדת כוח זו סוחט מהאישה הישגים בחלוקת הרכוש, המשמורת על הילדים, המזונות ועוד.

הצעת החוק נגד אלימות כלכלית שואפת לאפשר לבית המשפט להתערב בחשבון הבנק של בן הזוג הכוחני ולהעביר כספים הצבורים בו לידי אשתו, אם היא קורסת כלכלית.

נשאלת השאלה, האם ח"כ גלאון אינה מודעת לסעיפי החוק אותו מקדמת חברתה חה"כ מיכאלי? גלאון הרי תמכה בחוק זה במליאה.

מחיפוש פשוט בגוגל, ניתן גם לראות כיצד שתי חברות הכנסת חברו לא אחת ליוזמות פרלמנטריות משותפות, וביניהן דחיית העלאת גיל הפנסיה, היוזמה להחלת מבט מגדרי על חלוקת משאבים ציבוריים, וכן במאבקן המשותף נגד ביטול חזקת הגיל הרך במשמורת על ילדים.

מדוע אם כן, שתי חברות הכנסת תוקעות זו לזו "מקלות בגלגלים"? האם גלאון פועלת רק ממניעים תקשורתיים?

אין לדעת. ואולם התופעה של ייזום חוקי סרק מיותרים, היא תופעה שהולכת וצוברת תאוצה משנה לשנה. בכל שבוע עולה לכותרות חוק דרקוני אחר, המבטיח לעשות רפורמה חריפה, וככל שהוא נשמע פרובוקטיבי וקיצוני יותר, כך הוא גם זוכה לסיקור תקשורתי רחב יותר.

מדוע זה קורה? אולי מפני שחברי הכנסת מהאופוזיציה אינם זוכים לסיקור רחב בתקשורת. הם לא ממלאים תפקידי שר או סגן שר, ועל פי רוב גם לא מכהנים בראשות הועדות החשובות.

ואולם הדרך אל לב הבוחרים מחייבת חשיפה תקשורתית אינטנסיבית. אז מה עושים? מקדמים חוק, ועדיף כמה שיותר מעורר מחלוקת, כמה שיותר דרקוני ומהפכני, אבל - שיהיה תקין פוליטית, כזה שניתן יהיה להצדיק מוסרית – ולעלות על הבריקדות אם צריך.

האם מהותי שהחוק המוצע סותר חוקים אחרים או זכויות יסוד אזרחיות? נדמה כאילו מספר רב של חברי כנסת כלל אינם רואים את טובת הציבור לנגד עיניהם. הרבה פעמים נראית פעולתם כפרובוקציה לכל דבר.

בסופו של דבר רוב החוקים הללו נופלים. ואולם חלקם עוברים – וזו בכייה לדורות. כך למשל חוק הספרים האומלל שבוטל החודש על ידי שרת התרבות מירי רגב.

כל חוק מיותר עלול להוביל לקריסה כלכלית, לפיטורין המוניים, ובדרך יישפכו מיליונים לכיוון עמותות ומוסדות ממשלתיים כדי לפקח על יישומו ואכיפתו. נטל המסים על האזרח הולך ומכביד משנה לשנה – כי מישהו חייב הרי לממן את החגיגה הזו.

בסופו של דבר, חבר הכנסת זוכה אולי לתהילה רגעית, ייתכן שהוא זוכה אפילו בקדנציה נוספת במשכן - אבל החיים של כולנו, אזרחי ישראל, הופכים קשים ומסובכים הרבה יותר, והכול בגלל 'חוקי הצומי' האלה.

מאמרים אחרונים

בעלי הכנסה מעבודה בחו"ל
בעלי הכנסה מעבודה בחו"ל
14/05/2018

הוצאת תלוש שכר משיקולי מס, אינה מעידה בהכרח על קיומם של יחסי עובד מעסיק
העובדה שמבחינה מיסויית ,על מנת לפעול באופן חוקי, נכפה על הצדדים "לבחור" במנגנון פורמלי זה או אחר, והעובדה כי לעתים, בהעדר תיק במס הכנסה , מע"מ ובטוח לאומי לנותן השירות/עובד, אין מנוס מתשלום "משכורת" דווקא, אינה משמיעה בהכרח כי מערכת היחסים היא מערכת יחסים של עובד ומעביד
16/04/2018

הרהורים ותהיות בנושא זקיפת שווי שימוש ברכב בעקבות פסק דין בזק ישיר הדפסות בע"מ
תשלום מס אמת - סיסמה תיאורטית או כוונה לא מעשית?
16/04/2018

הוכרה אי כשירות לעודת ותיקה שפיתחה אלרגיה
דיילת מכירות שהתפטרה מחמת מצב בריאותי זכאית לפיצויי פיטורים בסך 56,546 ש"ח
16/04/2018