1 - 8 0 0 - 8 0 0 - 1 6 6

עובדת שאולצה לעבוד בעמידה זכתה בפיצוי כספי

מאת: עו"ד מורן טימן-גוגול | מחלקת "כל עובד" מבית חשבים

נכתב בתאריך 03.08.16

עובדת שהועסקה רק חודשיים זכתה לפיצויים של 63,000 ש"ח על כי נמנע ממנה לשבת במשך כל שעות העסקתה וגם בזמן הפסקה ועל כי היא פוטרה מבלי שנפל פגם בעבודתה שהצדיק את פיטוריה

רקע עובדתי

מריאנה ריינין פנצ'וק (להלן: "העובדת") הועסקה ע"י חברת ה.ק.ט הייר קליניק טיפולים בע"מ (להלן: "המעסיקה") במשך תקופה של חודשיים. המעסיקה היא חברה המספקת טיפולים ביו-קפילריים, שהם טיפולים לבריאות הקרקפת והשיער. כמו כן, העובדת הועסקה בתפקיד מטפלת ביו-קפילרית והטיפולים ניתנו על ידה בחדר טיפולים, כשאין חולק כי נכון לאותו מועד בו עבדה בקליניקה בתוך חדר הטיפול היו שני כיסאות המיועדים לטיפול בלקוח.

כסא אחד מצוי ליד הכיור המיועד לחפיפת ראש והכיסא השני מצוי ליד שולחן קטן המיועד להברשת שיער, לעיסוי ולטיפול במכונת אדים. בנוסף בכל חדר טיפול נמצאת עמדת מחשב המוצבת על שולחן נפרד. במהלך הטיפול יושב המטופל בכיסא המטופלים כאשר המטפלת עומדת על ידו ומטפלת בשיער ובקרקפת במשך כ-45 דקות.

אין מחלוקת, כי העובדת נדרשה לבצע את הטיפול בעמידה. קיימת מחלוקת האם כטענת העובדת, במהלך הטיפול במכונת אדים לא נדרשה העובדת לעמוד. במהלך הזמן שבו שהה המטופל תחת מכונת אדים ביצעה העובדת מטלות כגון עדכון כרטיס מטופל במחשב, הכנת משקה למטופל וברור האם הוא מעוניין לרכוש מוצרים לשימוש ביתי. בנוסף במהלך זמן זה נדרשה העובדת לעיתים לענות לטלפון, לקבוע טיפול המשך למטופל ולקבוע מועדי טיפול ללקוחות שהתקשרו בטלפון.

כעבור שני חודשי עבודה פוטרה העובדת מעבודתה לאלתר מבלי שנערך לה שימוע.

לאור האמור, העובדת הגישה את התביעה דנן, בה עתרה לזכויות הנובעות לה מתקופת עבודתה וסיומה וכן לפיצוי מכח חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007 (להלן: "חוק הזכות לעבודה בישיבה").  

פסק הדין

בית הדין קיבל את התביעה באופן חלקי. ראשית, קבע בית הדין, כי במהלך ימי עבודתה נדרשה העובדת לבצע מטלות שונות. האחת, טיפולים ביו קפילריים. השנייה, מטלות נלוות אשר כללו עבודות הקלדה מול מחשב, ניהול שיחות טלפון עם לקוחות, ניקוי וסידור חדר הטיפולים שלה, ושיווק מוצרים למטופלים לשימוש ביתי. בית הדין ציין, כי פעולות אלו נעשו כאשר העובדת עומדת על רגליה ליד המטופל, פרט לזמן במהלכו מצוי המטופל תחת מכשיר האדים.

בית הדין התייחס לסעיף 2 לחוק הזכות לעבודה בישיבה המקים חזקה לפיה ביצועה הרגיל של העבודה – ללא קשר לאופייה- ניתן להיעשות בישיבה, תוך העמדת מושב מתאים וראוי לשימוש מבחינת דרישות העבודה. על מעסיק המבקש להפריך חזקה זו מוטל הנטל להביא ראיות משכנעות להטיית מאזן ההסתברויות לטובתו.

בענייננו בית הדין דחה את טענת המעסיקה, כי מדובר בתפקיד דינאמי שלא ניתן לבצעו בישיבה וקבע, כי משכי הזמן של כל אחד משלבי הטיפול אינם זניחים ובמהלכם העבודה הינה סטטית, באופן שהעובדת לא נדרשת לזוז בצורה משמעותית. בנוסף בית הדין קבע, כי יש לדחות את טענת המעסיקה לפיה ישיבה על כיסא גבוה ללא תמיכה לרגליים עלולה הייתה לסכן את שלומן של המטפלות במהלך שלבי הטיפול. בית הדין הוסיף, כי פעולות הנעשות בעזרת הידיים בלבד, על פני שטח הראש שהוא שטח קטן ומוגדר, אינן מחייבות ביצוע בעמידה וכי חלק ניכר מאותן מטלות נלוות, ובראשן עבודת ההקלדה מול עמדת המחשב הממוקמת בחדר הטיפולים, ניתנת לעשייה בישיבה. מכל האמור עולה, כי רק שלב החפיפה העומד על כחמש דקות והפעולות הדורשות מהעובדת לצאת ללובי של הקליניקה לצורך הכנת משקה למטופל, או יציאה לחדר הסמוך לשם הבאת תכשירים לצורך שיווקם למטופל- רק אותן לא ניתן לבצע בישיבה. טעם נוסף למסקנה, כי עבודתה של העובדת יכולה הייתה להתבצע בישיבה הוא העובדה שלאורך התקופה בה עבדה העובדת בקליניקה, הוצבו בסניפים אחרים של העובדת כסאות נוספים בחדרי הטיפולים, לשימוש המטפלות, על מנת שאלו יבצעו את עבודתן בישיבה כגון פעולות העיסוי ועבודות המחשב. 

מכל האמור עלה, כי המעסיקה לא עמדה בנטל להוכחת טענותיה לפיה לא ניתן היה לבצע את מלוא הטיפול הביו-קפילרי בישיבה ולא סתרה את החזקה הקבועה בסעיף 2 לחוק הזכות לעבודה בישיבה. כמו כן, בית הדין הזכיר, כי העובדת פנתה לא אחת לגורמים בכירים בחברה בבקשה לשנות את תנאי העבודה בקליניקה, בין היתר מן הטעם שהצורך לעמוד לאורך פרקי זמן ממושכים פוגע בגבה.

לפיכך, אין לומר, כי מעשי החברה נעשו שלא ביודעין או מתוך טעות.

כדי לקבוע את הפיצוי הראוי, לקח בית הדין בחשבון את הנסיבות הייחודיות בעניינה של העובדת, לרבות העובדה, כי המעסיקה התעלמה כליל וביודעין מהוראות החוק ושללה בפועל אפשרות ישיבה במהלך ביצוע העבודה. כמו כן, לא נעשו התאמות במקום העבודה וסביבת העבודה לצורך הבטחת הזכות לשבת במהלך ביצוע העבודה. בנוסף, התחשב בית הדין בכך שהעובדת הלינה באופן תדיר על היעדר אפשרות לשבת במהלך ביצוע העבודה, וביקשה, כי יוכנס כיסא לחדר הטיפולים כדי שתוכל לשבת, הן ממנהלתה הישירה והן מגורמים בכירים אחרים אצל המעסיקה אולם סורבה, וכי המעסיקה לא התייחסה לתלונות העובדת על כאבים בגבה.

נקבע, כי אמנם מדובר בהפרות חוזרות ונשנות כלפי העובדת, אולם אלו נעשו על פני זמן קצר, לאור העובדה שהעובדת עבדה בקליניקה כחודשיים ימים מתוכם כחודש שהתה בהתלמדות ובסניף אחר. עוד ציין בית הדין את העובדה שהעובדת לא הוכיחה, כי נגרם לה נזק רפואי בפועל כתוצאה מהיעדר אפשרות לשבת וכי לא מדובר באישה בעלת מגבלות פיזיות או רפואיות חריגות. עוד צוין, כי נראה  שהמעסיקה הטמיעה את החובות הקמות לה מכח חוק הזכות לעבודה בישיבה, עת הוסיפה כסאות בחדרי הטיפולים שבסניפיה. לאחר איזון בין השיקולים האמורים הגיע בית הדין לכלל מסקנה, כי יש לחייב את המעסיקה לפצות את העובדת בגין רכיב זה בסכום העומד על 30,000 ש"ח.

בנוסף בית הדין דחה את טענות העובדת, כי לא התאפשר לה לשהות בהפסקה או כי לא התאפשר לה להשתמש בחדר השירותים, אולם קיבל את טענותיה, כי לא התאפשר לה לשבת בזמן ההפסקות או ההפוגות מהעבודה. אמנם יומן העבודה של העובדת לא היה מלא ברוב ימי העבודה וכי היו בו פרקי זמן פנויים שניתן היה לנצלם להפסקות, אלא שאין בהכרח, כי חדר הטיפולים שלה היה פנוי מאחר שלא אחת ביצעה מטפלת אחת טיפול לשני מטופלים במקביל. במקרה שכזה, היו נמצאים בשימוש שני חדרי הטיפולים, לרבות זה של העובדת, ומכאן שהעמדת כסאות לעובדים בקליניקה לשימוש בעת הפסקה הייתה על בסיס "מקום פנוי", באופן שלא תמיד ניתן היה להשתמש בכיסאות אלה. לאחר שבית הדין איזן בין השיקולים האמורים, פסק לעובדת פיצוי בגין רכיב זה בסך 15,000 ש"ח.

יתר על כן, קבע בית הדין, כי העובדת פוטרה שלא כדין וכי העילה המרכזית בגינה פוטרה הייתה ניסיונה להיטיב את תנאי עבודתה בקליניקה. בעניין זה בית הדין ציין, כי העובדת התלוננה בפני המעסיקה על תנאי עבודתה ופוטרה בסמיכות לתלונות אלו וכי לא הוכח שבהתנהלותה המקצועית של העובדת נפל פגם שהצדיק את פיטוריה. בקביעת גובה הפיצוי, התחשב בית הדין בפרק הזמן הקצר בו עבדה העובדת אצל המעסיקה ומנגד בפגמים הנעוצים בהליך פיטוריה בפן המהותי ובפן הפרוצדוראלי- היעדר שימוע כדין. לפיכך פסק בגין רכיב זה 18,000 ש"ח.

ס"ע 27253-05-11 ● בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה ● ע"י כבוד השופט אסף הראל ● התובעת: מריאנה ריינין פנצ'וק ● הנתבע: ה.ק.ט הייר קליניק טיפולים בע"מ ● ניתן ב-31.01.2016

מאמרים אחרונים

בעלי הכנסה מעבודה בחו"ל
בעלי הכנסה מעבודה בחו"ל
14/05/2018

הוצאת תלוש שכר משיקולי מס, אינה מעידה בהכרח על קיומם של יחסי עובד מעסיק
העובדה שמבחינה מיסויית ,על מנת לפעול באופן חוקי, נכפה על הצדדים "לבחור" במנגנון פורמלי זה או אחר, והעובדה כי לעתים, בהעדר תיק במס הכנסה , מע"מ ובטוח לאומי לנותן השירות/עובד, אין מנוס מתשלום "משכורת" דווקא, אינה משמיעה בהכרח כי מערכת היחסים היא מערכת יחסים של עובד ומעביד
16/04/2018

הרהורים ותהיות בנושא זקיפת שווי שימוש ברכב בעקבות פסק דין בזק ישיר הדפסות בע"מ
תשלום מס אמת - סיסמה תיאורטית או כוונה לא מעשית?
16/04/2018

הוכרה אי כשירות לעודת ותיקה שפיתחה אלרגיה
דיילת מכירות שהתפטרה מחמת מצב בריאותי זכאית לפיצויי פיטורים בסך 56,546 ש"ח
16/04/2018