1 - 8 0 0 - 8 0 0 - 1 6 6

ניסתה "לרקוד על שתי חתונות"

מאת: עו"ד דנה להב | מחלקת "כל עובד" מבית חשבים

נכתב בתאריך 28.03.17

הגשת אישורי מחלה פיקטיביים לצורך קבלת דמי מחלה מהווה התנהלות בעייתית המצדיקה פיטורים

העובדות

שרון נחמני (להלן: "העובדת") עבדה כעוזרת מנהלת מחלקה בידיעות אחרונות בע"מ (להלן: "המעסיקה"). בשנים האחרונות, במקביל לעבודתה ובאישור המעסיקה, למדה העובדת לימודי נטורופתיה. במסגרת לימודיה, התקבלה העובדת להכשרה מעשית. משמעות הדבר הייתה כי העובדת נאלצה להיעדר, אחת לשבוע מדי יום שלישי, מעבודתה אצל המעסיקה. העובדת הביאה את העניין בפני הממונה הישירה עליה.

בקשתה להיעדר בימי שלישי אושרה, כך שהיקף משרתה לא ישונה והיעדרויותיה בימים אלה יבואו על חשבון ימי החופשה השנתית העומדים לרשותה. ביום 17.3.16 קיבלה העובדת אישורי מחלה חד יומיים, לאותו היום וכן לימים 8.3.16 ו- 15.3.16 (שניהם ימי שלישי בשבוע). העובדת הגישה את אישורי המחלה למעסיקה. באותם ימים נכחה העובדת פיזית בתכנית ההכשרה, אלא שלטענתה סבלה מחולשה, מעייפות וכאבי ראש חמורים עד שלא הצליחה לטפל במטופלים שהופנו אליה, וביקשה מעמיתתה לטפל גם בהם, כשכל אותו זמן ישבה בצד וצפתה בטיפול. בעת שהגישה את אישורי המחלה, הציעה הממונה הישירה לעובדת, כי תימנע מהגשתם היות וניתנו בגין ימים בהם ממילא נמצאת העובדת בחופשה. העובדת סברה שאין פסול בהגשת אישורי המחלה, שכן הייתה חולה בימים אלו, ולפיכך ביקשה שהאישורים יועברו לגורם המתאים במעסיקה. כחודש לאחר מכן, זומנה העובדת לשימוע בטענה כי נשקלים פיטוריה, בין היתר, מאחר ובמקום לדווח חופשה, המציאה אישורי מחלה על ימים בהם הייתה בלימודים. המעסיקה הוסיפה כי הוצאת אישורי מחלה בדיעבד על מנת לקבל תשלום שלא מגיע לה, היא התנהלות חמורה ביותר, העולה כדי ניסיון לרמות את מקום העבודה ומהווה הפרת משמעת חמורה ביותר המצדיקה סיום העסקה.

כחודש לאחר השימוע, זומנה העובדת לפגישה עם המשנה למנכ"ל, לאור הוותק שלה, וזאת על מנת לבחון אפשרות לגבי פרישה מרצון. העובדת התבקשה להודיע על החלטתה עד ליום המחרת. לאחר שנועצה ביו"ר ועד העובדים, ויתרה העובדת על תנאי הפרישה שהוצעו לה. בסמוך לכך, נמסרה לעובדת הודעה בכתב על פיטוריה לאלתר בגין הפרת משמעת חמורה של הגשת אישורי מחלה פיקטיביים. העובדת הגישה תביעה לצו מניעה לפיטוריה, ובית הדין קבע כי אין תוקף לפיטורים והם בטלים. המעסיקה הגישה לביה"ד הארצי בקשת רשות ערעור על ההחלטה, וכן בקשה לעיכוב ביצועה. בין הצדדים הושגה פשרה זמנית, אשר קיבלה תוקף של פסק דין, לפיה עד למתן פסק דין בתיק, המעסיקה לא תידרש להציב את העובדת לעבודה בפועל, אך העובדת תהא זכאית לשכרה המלא ולתנאים נלווים, ואי התייצבותה לא תחשב כניצול ימי חופשה. העובדת טענה, בין היתר, כי שעה שהייתה חולה והגישה תעודות מחלה בגין ימים אלו, הרי שלא נפל כל פגם בהתנהלותה, וודאי לא כזה המצדיק את פיטוריה.

בבסיס הליך הפיטורים לא עמדו אלא שיקולים כלכליים, במסווה של הפרת משמעת, אשר "נתפרה" במטרה לייצר, יש מאין, עילת פיטורים. העובדת עתרה לסעד הצהרתי לביטול פיטוריה, וכי היא זכאית לאותם תנאים להם זכאים עובדים אחרים במעסיקה, עליהם יוסכם עם וועד העובדים, ככל שיוסכם. בנוסף תבעה את תיקון רישומי ההיעדרות אצל המעסיקה כך שהימים בהם נעדרה מהעבודה עקב מחלתה, ייחשבו כימי מחלה ובהתאם יתווספו לזכותה שני ימי חופשה. בנוסף תבעה תשלום הפרשי שכר בגין חודשים בהם נוכו סכומים שונים משכרה באופן שרירותי. מנגד טענה המעסיקה, כי בימים בגינם הוגשו אישורי המחלה, שהתה העובדת בלימודיה ולא הייתה חולה, והסיבה היחידה להגשתם הייתה שלא נותרו לה ימי חופשה לניצול והיא לא רצתה ששכרה ייגרע. למרות זאת, ולאחר שהוזהרה פעמיים, התעקשה העובדת להגיש את אישורי המחלה הפיקטיביים. בנסיבות אלה, בשל הפרת משמעת חמורה והפגיעה באמון, זומנה לשימוע. במהלך ישיבת השימוע הודתה העובדת במעשה ואף התנצלה עליו. עוד טענה המעסיקה, כי דרך המלך בפיטורים שלא כדין איננה השבה לעבודה אלא תשלום פיצויים. במקרה דנן, העובדת אינה זכאית לקבל סעד עתידי וסתמי, בגין תנאי פרישה כלשהם שלא סוכמו וייתכן כי לא יסוכמו לעולם.

פסק הדין

אין חולק כי העובדת קיבלה שני אישורי מחלה, כל אחד בגין יום בודד אחד - יום ג' בשבוע. עוד אין חולק, כי העובדת הגישה בעבר אישורי מחלה חד יומיים, חלקם אף הופקו רטרואקטיבית, והמעסיקה מעולם לא התרתה בה לבל תגיש אותם ו/או הטילה ספק באמינותם. המעסיקה הודתה, כי אינה שוללת באופן עקרוני הגשת אישור מחלה ע"י עובד מספר ימים לאחר יום המחלה, אלא שבמקרה דנן, לטענתה, העובדת לא הייתה חולה באותם ימים לגביהם הוצגו אישורי המחלה.

העובדת ביקשה לבסס טענתה כי הייתה חולה באותם ימים על "מצבה הבריאותי", לפיו היא סובלת מתת פעילות של בלוטת התריס ומסוכרת סוג 2 שתסמיניהם הם בין היתר: עייפות, כאבי ראש, חוסר אנרגיה, הפרעות שינה, נפילות מתח, חולשה ובחילות. אלא שהוכח כי העובדת, אשר לטענתה נבצר ממנה להגיע לעבודה באותו יום מפאת מחלתה, נכחה משך 11 שעות ביום התמחות עמוס עד לשעות הערב.

בית הדין קבע, כי העובדת נהגה במוסר כפול כאשר לשיטתה הייתה "בריאה" דייה כדי להשתתף בהתמחות במלואה ומנגד "חולה" על מנת להגיש אישורי מחלה רטרואקטיביים למעסיקה, וזאת כדי לא לבוא לעבודה אך לקבל תשלום מלא עבור ימים אלה.

יודגש, כי בשום שלב, עד לתחילת ההליכים בבית הדין, העובדת לא טענה כי הייתה חולה באותם ימים שבגינם הגישה את אישורי המחלה. התנהלות זו של העובדת אינה מתיישבת עם התנהלות של אדם אשר מיוחסת לו עבירת משמעת חמורה על לא עוול בכפו כשחרב הפיטורים (או כל סנקציה אחרת) מונפת על צווארו. נקבע, כי התנהלותה של העובדת, עת דיווחה על מחלה בזמן ששהתה בפועל בלימודים, על מנת שלא יופחת שכרה שעה שאזלה לה יתרת ימי החופשה, מהווה התנהלות בעייתית, אשר הצדיקה את זימונה לשיחת השימוע ובסופו של דבר את פיטוריה.

בית הדין דחה את טענת העובדת, לפיה בבסיס ההחלטה לפטרה עמדו שיקולים זרים, הקשורים בפיטורי צמצום והתייעלות עקב סכסוך קיבוצי, וקבע כי העובדת פוטרה בהליך משמעתי. עוד נקבע, כי וועד העובדים היה שותף להליך המשמעתי שהתנהל מול העובדת מראשיתו. העובדת נועצה עם יו"ר הוועד והוא אף נכח בישיבת השימוע והביע עמדתו לפיה הסנקציה של פיטורים אינה מידתית לעבירת המשמעת שביצעה העובדת. עם זאת הבהיר וועד העובדים, כי אין בכוונתו לנקוט בהליך כלשהו, אלא המליץ לעובדת ליזום הליך פרטני, וכן המליץ שלא להמתין לעמדת ההסתדרות.

נוכח כל האמור לעיל נקבע, כי העובדת פוטרה כדין, ובהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי. בהתאם לכך דחה ביה"ד את התביעה לסעד הצהרתי קבוע לביטול הפיטורים ולהשוואת תנאיה לתנאי הפרישה של עובדי מנהלה אחרים, ככל שיסוכמו בעתיד.

כמו כן דחה בית הדין את התביעה לתיקון רישום ימי ההיעדרות על חשבון מחלה במקום על חשבון חופשה, וכן את התביעה להפרשי שכר.

סע"ש 65244-05-16● בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ● על ידי כבוד השופט שמואל טננבוים ● התובעת: שרון נחמני ● הנתבעת: ידיעות אחרונות בע"מ ● ניתן ב-19.1.2017

 

מאמרים אחרונים

מתגייסים למען הקשישים? האומנם?
המעסיקים מוכנים להגדיל את ההפרשות לביטוח הלאומי לטובת הגדלת קצבאות הקשישים. לכותב יש ביקורת על כך
28/01/2018

בית הדין הארצי קבע: הרווחים בקופה שייכים למעסיק
כשם שעל המעסיק להשלים את כספי הצבירה לגובה פיצויי פיטורים כך יהיה זכאי לכספים במקרה של רווח מההפרשות שהשביחו את עצמן
28/01/2018

חישוב מסלול מחדש - לגבי השכרת ומכירת דירות מגורים
עדיין ניתן לטעון כי השכרת דירות אינן במישור עיסקי * הקריטריונים לקביעת הפעילות העיסקית שתמוסה כהכנסה מעסק במס שולי
28/01/2018

ימי הודעה מוקדמת - ימי לוח או ימי עבודה בפועל?
יש להבחין בין עובד בשכר ועובד במשכורת
28/01/2018