1 - 8 0 0 - 8 0 0 - 1 6 6

תקנות דמי טיפול - האם עבר זמנן?

מאת: עו"ד עופר יוחננוף | מומחה ליחסי עבודה ודיני עבודה

נכתב בתאריך 18.09.17

לא ייתכן שדמי הטיפול יהיו רק פונקציה של הטיפול בתחום יחסי העבודה. אין דינו של ארגון מעסיקים בחלוף 40 שנה מיום התקנת התקנות כארגון מעסיקים בשנת 2017

הגיעה העת לחשב מסלול מחדש. ארגוני מעסיקים גובים היום דמי טיפול ארגוני על רקע שלל השירותים והפעילויות שהם מציעים לחבריהם ולמגזר שהם מייצגים. על פי החוק הקיים והתקנות שהותקנו מכוחו, דמי טיפול ארגוני הם פריווילגיה השמורה לארגוני מעסיקים, החותמים על הסכמים קיבוציים בלבד. התפקיד והתפקוד של ארגוני המעסיקים השתנו מאוד מאז שנת 1977. ארגוני המעסיקים מעניקים קשת רחבה של שירותים שמשפיעים על כל מעסיק, למשל בתחום הארנונה, בתחום תעריפי החשמל, בתחום המיסוי, וגם בתחום ההזדמנויות העסקיות.

בניגוד לארגוני העובדים השואבים את קיומם בעיקר מתחום הטיפול ביחסי העבודה, ארגוני המעסיקים מספקים שירות גם בתחום העבודה אך הרבה מעבר לתחום זה. לא ייתכן שדמי הטיפול יהיו רק פונקציה של הטיפול בתחום יחסי העבודה. אין דינו של ארגון מעסיקים בחלוף 40 שנה מיום התקנת התקנות כארגון מעסיקים בשנת 2017.

זו המסקנה המתבקשת של מאמרי זה.

"חובת תשלום דמי טיפול - תקנות הסכמים קיבוציים (תשלום דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגון מעבידים), תשל"ז-1977

1(א) מעביד שחל עליו צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי המסדיר את שכר העבודה למעט תוספת יוקר או שכר מינימום, ישלם לארגון המעבידים שהוא צד להסכם הקיבוצי דמי טיפול ארגוני-מקצועי (להלן – דמי טיפול) כאמור בתקנה 2.

(ב) מעביד שתקנת משנה (א) לא חלה עליו וחל עליו צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי בדבר תוספת יוקר או שכר מינימום, ומפעלו עוסק בענף שקיים בו צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי ענפי - ישלם דמי טיפול לארגון המעבידים שהוא צד לאותו הסכם קיבוצי כללי ענפי, ובלבד שאותו ארגון מעבידים הוא גם צד להסכם הקיבוצי 

הכללי בדבר תוספת יוקר או שכר מינימום שהורחב כאמור."

מעבר לסלידה שאני חש מעצם השימוש במונח "מעביד" היוצר קונוטציה של שליטה ושל עבדות, כאשר המונח הנכון והראוי הוא "מעסיק", הרי שהרציונל אשר קבוע בתקנות שהותקנו בשנת 1977 ראוי ונכון.

חברות בארגון מעסיקים בישראל היא וולונטרית. ארגון מעסיקים מנהל משא ומתן עם ארגון עובדים יציג במטרה להגיע להסכם קיבוצי שלאחר מכן יוצא לו צו הרחבה. צו ההרחבה נועד לסיטואציה שבה תהיה השוואת תנאים בכל הענף כדי ליצור תחרות שווה ולמנוע מצב שבו לקבוצה מסוימת של מעסיקים עלות העבודה יקרה יותר. ההסכם הקיבוצי מקנה גם לא מעט יתרונות למעסיק ובהם, על פי רוב, התחייבות של ארגון העובדים לשקט תעשייתי.

כאמור, ארגוני מעסיקים מספקים עזרה רבה למגזר העסקי - הן ברמת המקרו והן ברמת המיקרו, ברמת הסיוע לחבר הבודד באופן ספציפי. כאשר ארגון מעסיקים מייצג עמדה בוועדת כנסת ומצליח לשכנע את חברי הכנסת בעמדתו, מדובר בהצלחה שממנה נהנים כלל החברים בענף, גם כאלה שאינם חברים בארגון המעסיקים. כדי למנוע מצב של פרזיטיות, שבו עסקים רבים נמנעים מלהשתתף במאמצים ונותנים לאחרים לשאת בעול, יש הצדקה לגבות גם מהם תשלום כדי להשתתף בנטל.

זו ההצדקה האמיתית לגביית דמי טיפול ארגוני, הייצוג שמעניק הארגון לכלל חברי המגזר העסקי. מפירות ההצלחה של הארגון העסקי נהנים כלל החברים של אותו מגזר. חתימה על הסכם קיבוצי רק מגדירה את גבולות הייצוג של אותו ארגון עסקי.

נכון להיום, דמי הטיפול הארגוני אינם נגבים בגין הייצוג הכולל שמעניק ארגון המעסיקים, אלא שעה שמוצא צו הרחבה להסכם קיבוצי שעליו חתום ארגון המעסיקים על 

פי החוק (דמי הטיפול יהיו בשיעור של מחצית האחוז מסך כל שכר העבודה – שממנו מגיעים דמי ביטוח לרבות הסכום העולה על המקסימום הקבוע לתשלום דמי הביטוח על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968 – ששילם המעביד לעובדיו בשנת הכספים שקדמה לשנה שבעדה משתלמים דמי הטיפול; הסכום שחושב כאמור יוגדל לפי שלושה רבעים משיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי").

התקנות עוסקות בהסכם קיבוצי שעליו חתום ארגון מעסיקים, אלא שבמציאות העבודה של שנת 2017 חלק ניכר מהסכמים אינו ענפי כי אם מפעלי, למקום עבודה ספציפי. עסקים רבים ממגזרים שונים חווים בשנים האחרונות לא מעט התמודדויות עם התארגנויות ראשוניות במקום העבודה. בצעד חריג שפוגע בחופש החוזים, מחייב חוק הסכמים קיבוציים את המעסיק לנהל משא ומתן עם עובדיו בכל הנוגע להתארגנות ראשונית, אולם קבוע בו גם הסייג כי אין חובה לחתום על הסכם קיבוצי. עם זאת, המציאות בשטח מלמדת כי כמעט בכל מקום שבו הייתה התארגנות ראשונית, גם נחתם הסכם קיבוצי בסופו של דבר.

השאלה אינה אם ייחתם הסכם קיבוצי, אלא כמה זמן יעבור עד שייחתם ומה יהיו התנאים. 

החוק היום עושה עוול למעסיקים. הוא מצמצם את זכאותם לגבות דמי טיפול ארגוני רק לתחום יחסי העבודה. אלא שארגוני המעסיקים המציאו את עצמם מחדש בשנים האחרונות ונותנים לחברים הרבה מעבר לשירות בתחום דיני העבודה. למשל, מקדמים כל מיני רפורמות שכיום לא מוצאות את ביטוין בתקנות דמי הטיפול המיושנות לפיכך, לא הוגן יהיה לתקוף אותם ולקבוע כי הם אינם זכאים לדמי טיפול מפני שחתמו על הסכם קיבוצי לפני עשרות שנים. הזכאות לדמי הטיפול היא בגין הייצוג. נכון, הבסיס יכול שיהיה דיני ויחסי העבודה, אבל לא באופן בלעדי.

יש להרחיב את הזכאות לדמי טיפול ארגוני מעבר לתחום של דיני ויחסי העבודה ולבחון את סל השירותים הכולל שמעניק ארגון מעסיקים לחבריו. ארגון שקופא על שמריו ואינו מחדש את שירותיו לא יהיה זכאי לדמי טיפול ארגוני. זהו התמריץ הגדול ביותר לארגוני מעסיקים להתרענן, להתייעל ולהציע שירותים נוספים לחברים.

מדינת ישראל זקוקה לארגוני מעסיקים והיא זקוקה לארגוני מעסיקים חזקים. באמצעות ארגוני המעסיקים ניתן להגיע למידע מקובץ טוב יותר מאשר פניות לכל חברה וחברה בכל ענף ספציפי. במשולש מדינה-מעסיקים-עובדים לא יהיה זה נכון להחליש את ארגוני המעסיקים באמצעות ביטול המנגנון הצודק של דמי טיפול ארגוני. אפשר לבצע בו התאמות נדרשות, אבל צריך להיזהר שלא לשפוך את התינוק עם המים.

התאמות - בהחלט כן. ביטול על רקע אי חתימה על הסכמי עבודה בלבד – לא ולא.

הכותב - מומחה ליחסי עבודה ודיני עבודה. לשעבר היועץ המשפטי ומנהל המחלקה למשפט עבודה בהתאחדות התעשיינים בישראל

מאמרים אחרונים

ביה"ד לעבודה הכריע: מדובר במחלת מקצוע
צבעי שלקה במחלת ריאות לא הוכר כנכה עבודה בביטוח לאומי בטענה שמחלתו נובעת מעישון כבד
22/11/2017

נדחתה תביעת מבוטחת לקבל מהמל"ל קצבת זקנה רטרואקטיבית חרף כך שלא קיבלה מכתב יידוע
אין חיוב להודיע על זכאות לקצבה ואין פיצוי לזכאי מעבר לשנה
21/11/2017

פיצוי בגובה 18,000 ש"ח לעובד שהוכיח שהוחלט לפטרו טרם זומן לשימוע
התבקש לערוך חפיפה לעובד חדש תוך הבטחה כי אינו מועמד לפיטורים
21/11/2017

בית הדין הביע מורת רוח על פגיעה בזכויות עובד
נשלל תוקפו של כתב ויתור וסילוק אשר שלל זכויות מגן מעובד שחתם עליו
21/11/2017