1 - 8 0 0 - 8 0 0 - 1 6 6

התובע טס לחו"ל חרף מצבו הבריאותי והמשפחתי

מאת: עו"ד ג'ולייט אליהו | מחלקת "כל עובד" מבית חשבים

נכתב בתאריך 30.05.18

בונוסים שהובטחו לעובד בתמורה על ידי מנהל שפוטר ישולמו לו חרף שינויים בבעלי התפקידים הבכירים בחברה

 

העובדות

מר בני טל (להלן: "העובד") תבע את חברת לייף ווטש טכנולוגיות בע"מ (להלן: "המעסיקה"), לחייבה בתשלומי בונוס להם היה זכאי לטענתו ואשר הובטחו במהלך תקופת עבודתו אצל המעסיקה. המעסיקה הינה חברת בת של חברת האם השוויצרית Life Watch AG (להלן: "חברת האם") מוחזקת באופן מלא על ידי חברת האם, חברה ציבורית. העובד החל לעבוד אצל המעסיקה ביום 1.8.01 בתפקיד מנהל הנדסה.

בהמשך מונה לתפקיד סמנכ"ל. במהלך עבודתו, שילמה המעסיקה  לעובד מעת לעת, בונוסים שונים. המייסד ומנכ"ל המעסיקה היה בעל השליטה וגם כיהן כמנכ"ל חברת האם (להלן: "המייסד"). ביום 30.1.14 נערכה אסיפת בעלי מניות בחברת האם, במהלכה איבד המייסד את השליטה וסיים כהונתו בחברת האם ואת עבודתו. באותו היום מונה מנכ"ל אחר לחברת האם. ביום 30.6.14, הודיע העובד על התפטרותו וזאת עקב אי תשלום בונוסים אשר הובטחו לו בסך כולל של 200,000 ש"ח.

בסוף שנת 2012 עבר העובד ניתוח בקע כאשר ימים ספורים לאחר הניתוח, התבקש על ידי המעסיקה לטוס באופן מיוחד לנסיעה ממושכת לדרום הודו. מצבו של העובד באותם ימים לא היה טוב, הוא סבל מקשיים אישיים ומשפחתיים והבקשה לטוס לחו"ל דרשה גיוס כוחות פיזיים וכוחות נפשיים רבים. מבחינה בריאותית, סבל העובד מדימום חמור בעת הנחיתה בהודו. בדיעבד  התברר כי נוכח הטיסות והעבודה המאומצת, נפתח השבר ממנו סבל העובד, וכתוצאה מכך נדרש בהמשך לניתוח חוזר. כמו כן, אביו נפטר במהלך שהותו בחו"ל, בתו סיימה את לימודיה האקדמיים בהעדרו וכפועל יוצא מנסיעתו הממושכת נפגע הוא ובני משפחתו.

לאור התנגדותו לנסיעה, הובטח לו על ידי מיסד החברה, כי אם יאות לטוס לחו"ל, ישולם לו בונוס בסך של 100,000 ₪. העובד טען כי הבטחה זו ניתנה גם בשיחה אותה ניהל המייסד עם רעייתו. על בסיס הבטחה זו נאות העובד לטוס לחו"ל, חרף מצבו. לאחר שובו ארצה, פנה העובד למנהלי המעסיקה כדי לקבל את שהובטח לו. בתגובה הובהר לו כי ההבטחה תקוים אך נדרש להמתין בסבלנות למשך מספר שבועות. בהמשך, פנה העובד מעת לעת ונענה כי העניין בטיפול וכי אין מקום לדאגה.

העובד טען כי המעסיקה שילמה לו בעבר בונוסים בגין מאמץ מיוחד מעת לעת כאשר ההבטחה למתן בונוסים תמיד ניתנה בעל פה. העובדה כי בונוס זה לא שולם במועד לא היה חריג, מאחר וגם הבונוסים אשר שולמו לו בפועל במהלך השנים, שולמו בדיעבד פרק זמן ניכר ממועד בו הובטח הדבר. עוד נטען כי המעסיקה התחייבה לשלם לו עוד בונוס בסך 100,000 ש"ח בגין נסיעה נוספת לחו"ל אשר גם זו הוארכה מעל המצופה. רעיית העובד, אשר התמודדה לבדה עם קשיים משפחתיים בארץ, התנגדה להארכת שהותו לכן מנהל המעסיקה שוחח עמה טלפונית, וחזר על ההבטחה לתשלום הבונוס ואף מעבר לכך. העובד טען, כי חרף ההבטחות אשר ניתנו על ידי המעסיקה, כאשר התבצעו חילופי תפקידים בחברה, נודע לעובד כי החברה מתנערת מההבטחות אשר ניתנו לו מאחר וניתנו על ידי "ההנהלה הקודמת". העובד פנה בעניין זה אל המייסד ומנהלים נוספים ולאור פניותיו, הוחלט לשלם לו בונוס חלקי בסך של 15,000 דולר, בגין פרויקט אחד. לפיכך, תבע העובד  את הסכום אשר נותר לתשלום בסך של 147,740 ש"ח (200,000 ש"ח בהפחתת התשלום אותו קיבל העובד בגין הבונוס אשר שולם לו). בנוסף, העובד תבע פיצוי בסך 50,000 ש"ח בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו נוכח התנהלותה.

המעסיקה טענה מנגד, כי לאחר חילופי השליטה בחברת האם וסיום עבודתו של המייסד, פנה העובד בדרישה לתשלום הבונוס אולם הובהר לו כי לא הועבר כל מידע אודות התחייבות זו. לאחר האירוע, התקיימה בדיקה נוספת אשר איששה כי לא היה במעסיקה כל מידע אודות הבטחה לתשלום בונוס. במקרה זה לא היה כל תיעוד ו/או הנחיה בכתב לביצוע על ידי המנכ"ל היוצא. עוד נטען, נסיעות לחו"ל היו חלק מתפקידו של העובד. כמו כן, התנהגות העובד מעידה כי אין בסיס לטענת ההבטחה, מאחר והוא עבד מעל לשנה מהמועד בו טען כי הובטח לו בונוס, במהלכה לא שלח מכתב התראה ולא איים כי אם לא תקוים ההבטחה אשר ניתנה לו יתפטר. התנהגות העובד מלמדת על ויתור על זכות זו.

פסק הדין

לאחר שקילת טענות הצדדים, העדויות והראיות, נקבע כי גרסת העובד עדיפה על פני גרסת המעסיקה, מהטעמים הבאים: ראשית, גרסת העובד הייתה עקבית, מפורטת וקוהרנטית. הוא הצליח להרים את הנטל ולהוכיח את ההבטחות אשר ניתנו לתשלום הבונוסים. העובד הוכיח כי סבל בתקופה המדוברת מבעיות בריאותיות והדבר נתמך במסמכים רפואיים, המעסיקה ידעה על כך אולם, הדבר לא מנע מלהתעקש על שליחת העובד לעבודה בחו"ל.

באשר לטענת המעסיקה, כי העובד נדרש לטוס במסגרת תפקידו לכן אינו זכאי לתשלום בונוסים מיוחדים, נקבע כי העובד הוכיח את הנסיעות אליהן נדרש לצאת כחריגות ולמשך זמן ממושך ולא היו חלק מתפקידו. עוד הוכח, כי בעת שהיית העובד בהודו התבקש להאריך את שהותו בשבוע נוסף ולטוס לסין, ובפועל שהה בחו"ל חודש שלם ברצף. כן הוכיח העובד כי גם שהייתו בסין הוארכה לבקשת המעסיקה עת היה חולה, כרטיסי הטיסה האלקטרוניים המוכיחים את הטיסות, נתיב הטיסות והתאריכים, אומתו בתצהיר העובד ובתכתובות בין העובד למעסיקה. עוד נקבע כי, ההבטחות לתשלום שני הבונוסים אשר ניתנו לעובד נשמעו גם על ידי צד ג', רעיית העובד. עדות העובד ורעייתו עלו בקנה אחד עם תצהיריהם. אלו היו עדויות מפורטות ומהימנות.

בניגוד לטענת המעסיקה, לא נפלו סתירות מהותיות אשר יש בהן כדי לפגוע במהימנות גרסת העובד או רעייתו. לעניין המשך עבודה של העובד חודשים רבים לאחר מתן ההבטחה, מבלי לשלוח התראה או להגיש תביעה, נקבע כי העובד הוכיח כי פנה מעת לעת לגורמי ההנהלה במעסיקה, אך אלו לא שעו לפניותיו ודחו אותו באמירה כי העניין בטיפול ואין מקום לדאגה. יתרה מכך, העובד הוכיח כי קיים נוהג במעסיקה לפיו הבונוסים אשר שולמו לעובדים שולמו זמן רב לאחר שניתנה הבטחה לתשלומם.

לפיכך, הוכח כי העובדה שהבונוסים אשר הובטחו לא שולמו מיד, לא הייתה בגדר התנהלות חריגה אצל המעסיקה. שנית, גרסתו של העובד קיבלה חיזוק משמעותי מתצהירם ומעדותם של המייסד ומנהל המעסיקה אשר אישרו כי שוחחו גם עם רעיית העובד על הבונוס המובטח. כמו כן, המעסיקה לא הפריכה את טענות העובד בדבר נוהג לשלם בונוסים זמן רב לאחר ההבטחה על תשלומם. עוד נקבע כי הבונוס אשר שולם לעובד בסך 15,000 דולר ברוטו אינו מהפריך את טענות העובד אלא שזה בונוס ששולם על פי החלטת ההנהלה החדשה, אשר רצתה להביע את הערכתה למקצועיות העובד ולהבטיח את הישארותו בחברה, לאחר שהעובד העלה את טענותיו בפניה.

לפיכך, אין בדבר כדי להוכיח כי העובד אינו זכאי לתשלום הבונוסים אשר הובטחו קודם לכן. כמו כן, נדחתה הטענה לפיה העובד התפטר מעבודתו, ולכן גם אם היה זכאי לתשלום הבונוסים הנטענים, הרי שבהתפטרותו ויתור על זכות זו, שהרי העובד הוכיח כי אחד הטעמים בגינם התפטר הינו אי עמידת המעסיקה  בהתחייבויותיה לתשלום הבונוס. המעסיקה לא הוכיחה כי תשלום הבונוסים אשר הובטח לעובד הותנה בהישארותו בחברה. מאחר והעובד התפטר זמן רב לאחר שניתנו ההתחייבויות לתשלום הבונוסים, אין החברה יכולה לצאת נשכרת מכך שלא שולמו בונוסים במועד ולבטלם בגין התפטרות העובד.

נקבע, כי בנסיבות מקרה זה בו הוכח כי המייסד היה גורם בעל סמכות למתן ההבטחות וכי הבטחות אלו ניתנו אף על ידי מנהל נוסף, הנטל להפריך טענות אלו רובץ על המעסיקה.

לפיכך, התביעה בעניין תשלום הבונוסים התקבלה והמעסיקה חויבה בתשלום המלא. לעניין פיצוי בגין עוגמת נפש כתוצאה מהתנהגות המעסיקה נקבע על בסיס הלכה פסוקה כי פיצוי זה יפסק במשורה ובמקרים חריגים המצדיקים זאת.

במקרה זה, העובד לא הוכיח טענותיו בדבר עוגמת נפש. אין חולק כי הבטחה אשר אינה מקוימת גורמת לאכזבה רבה ואובדן האימון בין הצדדים אולם, בכך בלבד אין די כדי לפסוק סכום כספי בגין עגמת נפש. בנוסף, בנסיבות המקרה העובד בחר מרצונו להמתין לתשלום הבונוס על ידי החברה, גם לאחר שחלף זמן רב מעת מתן ההבטחה  ולא לשלוח מכתב התראה למעסיקה. בהתנהלותו זו אין כדי להעיד על ויתור על התשלום אך יש בה כדי לשלול זכאות לפיצוי בגין עוגמת נפש והתביעה לפיצוי זה נדחתה.

סע"ש 50997-10-15 ● בבית הדין האזורי לעבודה בתל- אביב ● על ידי כבוד השופטת רוית צדיק ● התובע: בני טל ● הנתבעת: לייף ווטש טכנולוגיות בע"מ ● ניתן ב- 12.11.2017

מאמרים אחרונים

עסקים משפחתיים - מחוכמתם של מייסדים
יתרונות וחסרונות בעבודה ובניהול עסק משפחתי בדור ההמשך
30/05/2018

תכנון מס בגין כספי פיצויים ומענקי פרישה
במאמר זה נעסוק בתשלום מס על כספים המצויים בחסכונות הפנסיונים שלנו המורכבים מכספי הפיצויים וכספי הפנסיה שלנו.
30/05/2018

התובע טס לחו"ל חרף מצבו הבריאותי והמשפחתי
בונוסים שהובטחו לעובד בתמורה על ידי מנהל שפוטר ישולמו לו חרף שינויים בבעלי התפקידים הבכירים בחברה
30/05/2018

ביה"ד הארצי עיקר מתוכן את הוראת החוק בדבר הפסקה של 8 שעות בין ימי עבודה
הכותב סבור כי המחוקק צריך להתייחס להפרת סעיף 21 לחוק שעות עבודה ומנוחה בשל העדר סנקציה כנגד הפרה
30/05/2018