חשובים להצלחה שלך

 
חשבים בעיתונות
שירות לקוחות
שאל אותנו
מילון מונחים
מדד חשבים להעדרות
מעודכן ל- 06/2014
סוג העדרות ממוצע ימים
חופשה1.19
מחלה0.48
סה"כ העדרות1.68
לטבלת ההעדרויות
שער יציג ל - 31/07/2014
מטבע שער
דולר ארה"ב3.4290
יורו4.5899
לירה שטרלינג5.7878
100 יין יפן3.3338
סקרים
הצבע תוצאות
נתונים כלכליים שימושיים
מדד המחירים102.3נק'
ריבית פריים2.25%
שכר ממוצע9089ש"ח
שכר מינימום4300ש"ח
ד.הבראה-פרטי374ש"ח
ד.הבראה-ציבורי423ש"ח
ד.הבראה-הסתדרות423ש"ח
החזר הוצ' נסיעה26.4ש"ח
 
דף הבית  >   חשבים עבודה  >  מאמרים
מוצרים > כל עובד
 נטו+
חיפוש באתר:
 
העונש על הטרדה מינית: פיצויי פיטורין וקנס מקסימלי
מעביד שנמצא אשם בהטרדה מינית של עובדת שלו, חוייב על ידי בית הדין לעבודה לשלם לה פיצויי-פיטורים בעקבות התפטרותה וכן חוייב בתשלום סכום הקנס המקסימלי. במקרה הזה, בית הדין הביע עמדה חד-משמעית
עו"ד צפי בן-יהודה  |  מומחית בדיני עבודה במחלקה המשפטית -"כל עובד" מבית "חשבים"
פורסם:  09/08/2004
 
 
העובדות
העובדת (התובעת) עבדה בתפקיד שרטטת אצל המעביד (הנתבע), המנהל עסק לייצור לוחות חשמל ואשר הפך לחברה בע"מ (שהיא הנתבעת).
העובדת התפטרה מעבודתה בינואר 2000, ואחרי התפטרותה הגישה תלונה למשטרה נגד המעביד, בגין הטרדה מינית בעת היותה עובדת שלו. עקב כך הוגש נגדו כתב-אישום בבית משפט השלום באשדוד.
לטענתה של העובדת, כשלושה חודשים לאחר תחילת עבודתה אצל המעביד, הוא החל להטריד אותה בנגיעות בגופה ובנסיונות לחבקה ולנשקה - נגד רצונה. הוא הרבה לדבר איתה על מין והציע לה הצעות בנושא זה. בנוסף, היה המעביד נוהג להשתמש במחשב ששימש אותה ושהיה מוצב על שולחנה, לכניסה לאתרי סקס באינטרנט, מה שאילץ אותה לעזוב את החדר.
העובדת טוענת כי הבהירה למעביד שמעשיו אינם לרוחה , סירבה לו, דחפה אותו, עזבה את החדר כאמור, ואף הביאה את בעלה לפגישה עימו. ההטרדות לא פסקו והיא הודיעה למעביד על התפטרותה לאחר שקודם לכן מצאה מקום עבודה אחר.
המעביד מצידו מכחיש את טענותיה של העובדת, וטוען כי מדובר בעלילה שמטרתה להוציא ממנו כספים שאינה זכאית להם. יש לו טענות שונות נגדה על זלזול בעבודה, היעדרויות ללא רשות, הכנת עבודה פרטית לעסק מתחרה. לטענתו, העובדת התפטרה ולפיכך לא היתה לה זכות לפיצויי פיטורים, אולם בבואה לקבל את שכרה האחרון מב"כ המעביד, דרשה פיצויי פיטורים בטענה (כוזבת, לדבריו) על הטרדה מינית מצידו.      טענה נוספת של המעביד היתה שהעובדת ביצעה עבורו עבודה בביתה, לאחר התפטרותה, וכי לא היתה עושה כן אם אמנם הטריד אותה.
 
פסק הדין
בית הדין קבע כי אין עוררין על כך שהמעביד נהג לגלוש לאתרי סקס באינטרנט מהמחשב שנמצא בעמדת העבודה של העובדת, ומשלא היה לה נוח לצפות בכך - אמר לה שתצא מהחדר. בית הדין הגיע למסקנה נחרצת זו מהאמור בתצהירה של העובדת ומדבריה בחקירה הנגדית שנערכה לה. גם בעדותה במשטרה אמרה דברים דומים ועדויות של בעלה ושל חברתה תמכו גם הן בטענותיה. אולם את החיזוק המשמעותי ביותר לטענות העובדת מצא בית הדין דווקא בעדותו של המעביד עצמו. גם בעדותו במשטרה וגם בחקירה הנגדית אישר המעביד שאמנם היה משתמש במחשב שעמד לרשות העובדת לצורך כניסה לאתרי סקס, וכי ידע שזה למורת רוחה. להגנתו הוא טען כי המשרד הוא שלו וכך גם המחשב, ולכן הוא רשאי להשתמש בו כרצונו, והעובדת היתה רשאית, כפי שגם אמר לה, לעזוב את החדר. עוד אמר כי התמונות נשלחו אליו כדואר באינטרנט, אשר עד לפתיחתו אין לדעת מה הוא מכיל, ולכן לא ידע מה יעלה על המסך. לטענתו, כל כניסה שלו לאתר סקס באינטרנט היתה בעקבות דואר אלקטרוני שקיבל.
בית הדין ניתח את יסודות העבירה של הטרדה מינית, כהגדרתה בסעיף 3(א) לחוק למניעת הטרדה מינית ( להלן – החוק). סעיפים קטנים (4) ו-(5) מדברים על "התייחסות מופנית", כאשר לפי סעיף 2 לחוק "התייחסות" יכולה להיות "בכתב, בעל-פה… לרבות באמצעות מחשב או חומר מחשב, או בהתנהגות". משמעותה של המילה "מופנית" זכתה בעבר להתייחסות של בית המשפט העליון, אשר נתן לה פירוש רחב. לא רק התייחסות פיזית ישירה, אלא גם הטיית תשומת ליבו של האחר, או מסר המועבר לאחר, או הנאמר בין שני אנשים אחרים בנוכחותו של אדם ומתייחס למינו או מיניותו. בית הדין אומר כי הפרשנות הנכונה של הביטוי "מופנה" היא הפרשנות הרחבה במובן של התייחסות, תקשורת והפניית תשומת לב בהקשר מיני כלפי המוטרד. זוהי הפרשנות המתיישבת עם כוונת המחוקק ועם תכלית החוק.
עד לחקיקת החוק בשנת 1998, התייחס הדין הישראלי לנושא ההטרדה המינית בהיקף מצומצם, באמצעות סעיף 7 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שגם הוא קיים רק מאז 1988. ההטרדה המינית מהסוג המוגדר במשפט האמריקאי כקיום של "סביבה עוינת", לא הוגדרה בסעיף 7 הנ"ל וגם החוק אינו יוצר קטיגוריה נפרדת של הטרדה מינית מהסוג האמור. החוק עוסק בהגדרה של התנהגויות המהוות הטרדה מינית ואינו מסווגן לסוגים שונים של הטרדה. מסקנה זו עולה גם מדברי ההסבר להצעת החוק וממאמרים שונים בנושא זה. כלומר, המשפט הישראלי פטור מהמבחנים הקיימים בדין האמריקאי לצורך הקביעה מה ייחשב ל"סביבה עוינת", אך הוא כפוף לקשת רחבה של התנהגויות המוגדרות הטרדה מינית. קבלת פרשנות שלפיה "הטרדה מינית בדרך של התייחסות המופנית אל אדם" תתקיים רק בפנייה ישירה ופיזית אל המוטרד, מצמצמת את גבולות העבירה ומוציאה מגדרה מצבים שונים , כגון אלה שבהם נשמעות הערות מיניות לגבי אדם מסוים, בנוכחותו, אם הן לא הופנו אליו ישירות.
פרשנות כזו אינה מתיישבת עם כוונתו של המחוקק להרחיב את ההגדרה של הטרדה מינית. הפרשנות המתאימה לתכלית החוק היא הרחבה של מושג הפנייה אל המוטרד אל מעבר לפנייה ישירה וקונקרטית, גם להסבת תשומת לבו להערות מיניות או לתמונות פורנוגרפיות שמקורן במטריד. השופט זמיר קבע כי הערות בעלות אופי מיני או הצגתן של תמונות פורנוגרפיות במקום העבודה הן בבחינת "יצירת אווירה עוינת" או "סביבה עוינת" (עש"מ 6713/96 מדינת ישראל נ` בן אשר פ"ד נב (1) 650, 664-665).
בית הדין קבע כי במקרה שלפנינו אין ספק שהמעביד, באלצו את העובדת לצפות בתמונות שאינה רוצה להיחשף אליהן, וזאת על ידי העלאתן למחשב המשמש אותה בעבודתה - ביצע כלפיה הטרדה מינית. זוהי "התייחסות המופנית" לעובדת, במובן הרחב, והמעביד הפך את סביבת העבודה של העובדת "לעויינת ובלתי אפשרית". אין חולק על זכותו של המעביד להשתמש במחשב העומד לרשותה של העובדת, ואילו קרתה תקרית התמונות רק פעם אחת ולאחריה היה המעביד נזהר מלפתוח דואר אלקטרוני מסוג זה בנוכחות העובדת, היו פני הדברים אחרים. אבל כאן, כפי שעולה גם מדבריו של המעביד עצמו, מדובר בעניין שחזר על עצמו שוב ושוב, למרות מחאותיה של העובדת.
בית הדין סבור כי אין צורך לחזור ולומר שמערכת יחסי העבודה מחייבת מתן כבוד הדדי. מחויבות זו נובעת הן מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו במישור הכללי, והן מיחסי המרות והכפיפות בין העובד למעביד, במישור הפרטי. כבוד הוא הערך והחשיבות שמייחסים לאדם, והתייחסות מבזה ומשפילה, המתייחסת למינו של העובד, רומסת את הכבוד.
האמור לעיל הוליך את בית הדין למסקנה ברורה כי במעשיו החוזרים הטריד המעביד את העובדת הטרדה מינית, כמשמעותה בסעיפים 3(א)(4) ו- 3(א)(5).
סעיף 6(ב) לחוק מסמיך את בתי המשפט לפסוק פיצוי, ללא הוכחת נזק, בסכום של עד 50,000 ש"ח בגין הטרדה מינית. מעשיו של המעביד חזרו ונישנו, הן בצורה של הטרדה מילולית והן בצורה של הטרדה פיזית, תוך ניצול יחסי המרות ביניהם. משום כך, ובהתחשב בזכותה של העובדת לכבוד ובזכותה לעבוד בסביבת עבודה מוגנת, מצא בית הדין לנכון לפסוק לטובתה את סכום הפיצוי המקסימלי שאינו דורש הוכחת נזק, דהיינו, סך של 50,000 ש"ח.
בנוסף, העובדת התפטרה מהעבודה משום שהיתה נתונה להטרדה מינית חוזרת ונשנית ולכן קמה לה זכות לפיצויי פיטורים, מכוח סעיף 11 [(א), הערה שלנו, כ"ע] לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג 1963- הקובע כי התפטרות בנסיבות בהן לא ניתן לדרוש מעובד להמשיך בעבודתו, כמוה כפיטורים.
בית הדין פסק, איפוא, לזכות העובדת סך של 50,000 ש"ח כפיצוי בגין ההטרדה המינית, פיצויי פיטורים לפי חוק פיצויי-פיטורים, הבראה (דרישתה זו לא נסתרה על ידי המעביד) וכן הוצאות משפט.
(עב 001597/02, פלונית נ. חברה אלמונית ואלמוני (טרם פורסם), ניתן ביום 28.6.04, על ידי בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע.)
 
 
 
http://www.koloved.net
 

הדפסה           הוספת תגובה           שלח לחבר
 
 

לכתבות נוספות


חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ   יד חרוצים 12, תל אביב   טלפון: 03-5680888 פקס: 03-5680899   webmaster@hashavim.co.il