סקירה מקצועית - העסקת עובדים זרים
הצטרפו לניוזלטר והישארו מעודכנים

סקירה מקצועית - העסקת עובדים זרים

מאת: עו"ד דנה להב | מחלקת "כל עובד" מבית חשבים | 10/11/2019
| |

הליך העסקת עובד זר בישראל הינו הליך דו-שלבי: בשלב הראשון, ובהתאם להוראות חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 אזרח זר המבקש לעבוד בישראל, חייב לקבל אשרת עבודה תואמת ממשרד הפנים. בשלב השני, לפי הוראות סעיף 1יג(א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן: "חוק עובדים זרים") מעסיק ישראלי המבקש להעסיק עובד זר, חייב לקבל היתר העסקה ממשרד הפנים

 

הליך העסקת עובד זר בישראל

הליך העסקת עובד זר בישראל הינו הליך דו-שלבי: בשלב הראשון, ובהתאם להוראות חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 אזרח זר המבקש לעבוד בישראל, חייב לקבל אשרת עבודה תואמת ממשרד הפנים. בשלב השני, לפי הוראות סעיף 1יג(א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן: "חוק עובדים זרים") מעסיק ישראלי המבקש להעסיק עובד זר, חייב לקבל היתר העסקה ממשרד הפנים.

יצוין, כי ביום 22.4.2010, בעקבות תיקון שנעשה בחוק עובדים זרים, פורסם חוזר שעניינו חלוקה מחדש של סמכויות בין משרד התמ"ת (כיום משרד הכלכלה) לבין משרד הפנים. התיקון לחוק חילק את הסמכויות בין המשרדים, כך שכיום, הסמכות למתן ההיתרים לסוגיהם, פיקוח מנהלי ופלילי על תנאי ההיתר, ופיקוח על העסקה ללא היתר, נתונה לסמכותו של משרד הפנים.

העסקת עובד זר ללא אשרת עבודה וללא היתר העסקה – ענישה

בהתאם לסעיף 2 לחוק עובדים זרים, מעסיק אשר העסיק עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכוח חוק הכניסה לישראל והתקנות על פיו, או ללא היתר מתאים - עובר עבירה פלילית ויהיה צפוי לקנס או מאסר. בנוסף, על פי תקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי – העסקת עובדים זרים שלא כדין), התשנ"ב – 1992, העסקת עובד זר בניגוד לחוק עובדים זרים, מהווה עבירה מנהלית. מדובר ב"עבירה נמשכת", והמעסיק צפוי, בנוסף לקנס המנהלי הקצוב, גם לקנס בגין כל יום שבו העסיק את העובד בניגוד לחוק.

תחולת דיני עבודה על עובדים זרים

בישראל חל משפט העבודה הישראלי. בית המשפט העליון קבע זה מכבר, כי חוקי משפט העבודה  וצווי ההרחבה החלים על כלל המשק, הינם בעלי תחולה טריטוריאלית, והם אינם מוגבלים לתושבי ישראל או אזרחיה בלבד. הם חלים על כל עובד בשטח מדינת ישראל, ללא קשר לאזרחותו או לזיקתו הלאומית [בג"צ 5666/03 עמותת קו לעובד ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח', דינים עליון 2007 (50) 882)].

עוד קבע ביהמ"ש העליון, כי החוקים במשפט העבודה המקנים זכויות לעובדים, נוקטים במונח "עובד" ואינם מבחינים בין עובד זר לבין עובד שהוא אזרח/תושב ישראל.

לפיכך, עובדים זרים המועסקים בישראל על ידי מעסיק ישראלי, יהיו זכאים לכל הזכויות המוקנות בחוקי העבודה השונים לעובדים אזרחי המדינה, כגון: מחלה, חופשה, דמי חג, הבראה, נסיעות, ימי אבל, הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים וכיו"ב.

חובות וזכויות מיוחדות מכוח חוק עובדים זרים והתקנות שהותקנו מכוחו

בנוסף לזכויות המוקנות לעובדים זרים מכוח חוקי העבודה, ישנן מספר חובות וזכויות מיוחדות החלות על העסקת עובדים זרים בישראל, המוסדרות במסגרת חוק עובדים זרים, כדלקמן:

חובת קבלת אישור רפואי – סעיף 1ב

המעסיק קיבל אישור ממוסד רפואי במדינת חוץ, שהכיר בו לעניין זה שר הבריאות, כי העובד נבדק בדיקה רפואית, בתוך שלושת החודשים קודם כניסתו לישראל, ונמצא שאינו נשא של אחת מהמחלות המנויות בתוספת או חולה בה (להלן - אישור רפואי); לא היה במדינה שממנה הגיע העובד הזר לישראל מוסד רפואי שהוכר כאמור, ייערכו הבדיקות ויינתן האישור, באותה מדינה או במדינה אחרת, על ידי מוסד רפואי ישראלי שהכיר בו לעניין זה שר הבריאות.

הבדיקות לפי סעיף קטן (א) יבוצעו בהסכמת רשויות הבריאות של המדינה שבה הן מבוצעות ובהסכמה מדעת של העובד.

המעסיק צירף לבקשה לאשרה ולרישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, לעובד שלגביו מוגשת הבקשה, את האישור הרפואי המתייחס אליו.

שר הבריאות, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות סעיף זה, ובכלל זה פרטי הזיהוי שהאישור הרפואי יכלול.

חוזה עבודה  בשפה המובנת לעובד הזר – 1ג

המעסיק התקשר עם העובד הזר בחוזה עבודה בכתב, בשפה שהעובד הזר מבין, ומסר לעובד הזר העתק ממנו. בחוזה יפורטו תנאי העבודה כפי שהוסכמו בין הצדדים כפוף להוראות כל דין, וכן כל אלה:

(1)     זהות המעסיק וזהות העובד הזר;

(2)     תיאור התפקיד;

(3)     שכרו של העובד הזר, רכיביו, אופן עדכון השכר לרבות רכיביו ומועדי התשלום;

(4)     רשימת הניכויים משכר העבודה;

(5)     תשלומים של המעסיק ושל העובד הזר בעבור תנאים סוציאליים של העובד;

(6)     תאריך תחילת העבודה ותקופת העבודה;

(7)     אורכו של יום העבודה הרגיל או שבוע העבודה הרגיל של העובד הזר לרבות יום המנוחה השבועי;

(8)     תנאים לעניין היעדרות בתשלום, לרבות חופשות, ימי חג וימי מחלה;

(9)     חובותיו של המעסיק לפי סעיפים 1ד ו-1ה ולפי סעיף 1יא, ככל שהן חלות עליו;

(10)   2 פרטי הממונה על זכויות עובדים זרים, דרכי ההתקשרות עמו והזכות להגשת תלונות לפי סעיף 1כו.

הסדרת ביטוח רפואי פרטי לעובד הזר – סעיף 1ד

סעיף 1ד לחוק קובע, כי על מעסיק חלה חובה להסדיר, על חשבונו, לעובד הזר למשך כל תקופת עבודתו אצלו, ביטוח רפואי פרטי. יודגש, כי בהתאם להוראת סעיף 5 לצו עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (סל שירותי בריאות לעובד), התשס"א-2001, הביטוח הרפואי הפרטי מכסה את העובד הזר, רק במקרים של פגיעות שאינן קשורות לעבודה.

לעניין הניכוי משכרו של העובד הזר, קובעת תקנה 2 לתקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי), התשס"ב-2001, כי השיעור המרבי שרשאי מעביד לנכות משכרו של עובד זר, כהחזר הוצאות שהוציא המעביד בעד דמי ביטוח רפואי או שהתחייב להוציאן, לפי סעיף 1ד לחוק עובדים זרים, לא יעלה -

(1)  בעובד זר שאינו עובד סיעוד - על שליש מהסכום שהוציא או שהתחייב להוציאו; ובלבד שהניכוי המרבי משכרו החודשי של עובד זר לא יעלה על 125.09 ש"ח (נכון לינואר 2019)(****).

 (2)    בעובד סיעוד - על מחצית הסכום שהוציא או שהתחייב להוציאו; ובלבד שהניכוי המרבי משכרו החודשי של עובד זר לא יעלה על 136.24 ש"ח (נכון לינואר 2019)(****).

העמדת מגורים הולמים לעובד הזר – סעיף 1ה(א)

המעסיק העמיד, על חשבונו, לשימוש העובד הזר, מגורים הולמים למשך כל תקופת עבודתו אצלו ועד מועד שלא יפחת משבעה ימים לאחר סיומה, ואם נותרו מיום סיום העבודה ועד סיום תקופת שהייתו של העובד הזר בישראל פחות משבעה ימים - עד מועד שלא יפחת ממספר הימים שנותרו. המעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד הזר סכום להחזר הוצאות שהוציא או שהתחייב בהן בפועל, למגורים כאמור, בשיעור שלא יעלה על השיעור שקבע השר, בין דרך כלל ובין לסוגי עובדים זרים.

הסכומים המותרים לניכוי – תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), התש"ס-2000

בהתאם לתקנות, רשאי מעסיק לנכות סכום מרבי משכרו החודשי של עובד זר כהחזר הוצאות למגורים הולמים לפי סעיף לחוק, בהתאם למקום המגורים, כמפורט להלן (נכון לינואר 2019)(****):

 

אזור המגורים

הסכום המרבי לניכוי בעד מגורים הולמים

ירושלים

418.01

תל אביב

475.31

חיפה

316.90

מרכז

316.90

דרום

281.72

צפון

259.21

 

 

תשלום וניכוי הוצאות נלוות – סעיף 1ה(ב)

מעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד הזר סכום להחזר הוצאות שהוציא, או שהתחייב בהן בפועל, למגורים כאמור, בשיעור שלא יעלה על השיעור שקבע השר, בין דרך כלל ובין לסוגי עובדים זרים.

סעיף 1 לתקנות קובע את ההגדרה ל"הוצאות נלוות", כדלקמן: "הוצאות בגין שימוש במגורים, לעניין מים, חשמל וארנונה".

הסכומים המותרים לניכוי – תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), התש"ס-2000

תקנה (א)3 לתקנות קובעת, כי נוסף על הסכום שמעסיק רשאי לנכות לפי תקנה 2, רשאי הוא לנכות משכרו החודשי של עובד זר בעד הוצאות נלוות, סכום מירבי של 93.37 שקלים חדשים, נכון לינואר 2019(****).

כמו כן קובעת תקנה 3(ב), כי הסכום המרבי כאמור בתקנת משנה (א) שמותר לנכותו משכרו החודשי של עובד בסיעוד המתגורר בבית מעסיקו, הוא 80.23 שקלים חדשים, נכון לינואר 2019(****).

בענף החקלאות - ביום 30.7.2017 פורסמו ברשומות תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים)(תיקון), התשע"ז-2017 לפיהן, הסכום המרבי שרשאי מעסיק בענף החקלאות לנכות משכרו החודשי של עובד זר כהחזר הוצאות המעסיק למגורים הולמים יהיה 235.50 ש"ח (החל מינואר 2019).

כמו כן, הסכום המרבי שמותר לנכותו משכרו החודשי של עובד זר בענף החקלאות בגין הוצאות נלוות הוא 304.60 ש"ח (החל מינואר 2019).

הניכוי המרבי משכר עובדים זרים בענף החקלאות בגין מגורים הולמים והוצאות נלוות, יעמוד על 540.1 ש"ח (החל מינואר 2019).

תחילתו של התיקון לתקנות מגורים הולמים הוא ביום 1.8.2017.

חובת החזקת מסמכים – סעיף 1ו

מי שמעסיק עובד זר, יחזיק במקום העבודה שבו מועסק העובד הזר עותק של חוזה העבודה עם העובד הזר ותרגום נכון שלו בשפה העברית, וכן מסמכים נוספים שקבע השר בהסכמת שר הפנים; ואולם רשאי המעסיק להחזיק את המסמכים האמורים במקום שבו הוא מנהל את עסקיו, ובלבד שהודיע על כך בכתב לממונה ולמי שקבע השר; ההודעה תכלול גם את המען שבו יוחזקו המסמכים כאמור.

חובת הפקדה לפנסיה ולפיצויים

בחודש ינואר 2008 חתם שר התמ"ת על צו הרחבה לביטוח פנסיוני במשק, החל על כלל העובדים, למעט עובדים שיש להם הסדר ביטוחי מיטיב, כהגדרתו בצו. לפיכך, חובת הביטוח הפנסיוני מכוח הצו חלה גם על עובדים זרים, שלא הוחרגו מתחולתו. בפועל, עובדים זרים מגיעים לעבוד בישראל לתקופות קצרות וקצובות. עובדה זו אינה מתיישבת עם הסדרי קופות הפנסיה הרגילים הקבועים בצו ההרחבה, אשר נועדו לעובדים החוסכים במשך תקופות ארוכות.

לצורך כך, ביום 16.3.2008 פרסם משרד התמ"ת חוזר, המפרט את האופן שבו יש לנהוג עם עובדים זרים, בכל הנוגע להפקדות הפנסיוניות עבורם. החוזר מתייחס לסעיף1יא(ו) לחוק עובדים זרים, אשר קובע הסדר מיוחד לעניין חובת הפנסיה לעובדים זרים. הסעיף קובע מנגנון להפרשת סכומים אלה לחשבון בנק מיוחד, המיועד אך ורק למטרה זו, שייפתח וינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר. מטרת החיסכון בחשבון בנק זה, היא לתת מענה ראוי לסוגיית הפקדת ההפרשות הפנסיוניות לעובד הזר, המגיע לישראל לתקופה קצרה בלבד. פתרון זה מאפשר לעובד הזר למשוך את הסכומים שנצברו לזכותו בחשבון כאמור, מבלי להיקנס בגין כך, בעת יציאתו מהארץ.

נכון להיום, טרם הוקם חשבון בנק מיוחד, כאמור. עד להקמת חשבון הבנק ועיגון ההסדר בתקנות לפי סעיף 1יא לחוק כאמור, ובהתאם להנחיות הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד הכלכלה, מעסיקי עובדים זרים ישמרו את הסכומים האמורים להיות מופקדים על ידם עבור פנסיה לעובדים הזרים, בחשבון נפרד הנושא ריבית והצמדה, בהתאם לקבוע בצווי ההרחבה ובהסכמים הקיבוציים.

מס הכנסה

חובת תשלום היטל

חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003 (להלן: "חוק להבראת כלכלת ישראל") קבע את חובתו של מעסיק בתשלום היטל על שכר המשולם לעובד זר.

סעיף 45(א) לחוק להבראת כלכלת ישראל קובע, כי מעסיק חייב בהיטל שישולם "מסך כל ההכנסה של עובד זר ששילם בשנת המס".

הכנסה מוגדרת בחוק להבראת כלכלת ישראל כ"הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה". סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א -1961, מגדיר הכנסת עבודה, כדלקמן:

"השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד, שהועמד לרשותו של העובד; והכל בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקפין או שניתנו לאחר לטובתו;" לאור האמור, תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, הינם בגדר הכנסה של העובד לפי פקודת מס הכנסה, ולפיכך גם עליהם חלה חובת המעסיק לשלם את ההיטל.

יודגש, כי בהתאם להוראות סעיף 45(ב) לחוק להבראת כלכלת ישראל, ההיטל לא ינוכה, במישרין או בעקיפין, מההכנסה של העובד הזר.

גובה ההיטל

במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן: "חוק ההתייעלות"),  שפורסם ביום 23.7.2009 נקבע בסעיף 45(א), כי החל מיום 1.1.2010 מעסיק יהיה חייב בתשלום היטל בשיעור של 20% מסך כל ההכנסה של עובד זר ששילם באותה שנת מס. עוד נקבע, כי אם העובד הזר מועסק על ידו לפי היתר להעסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות ובענף הבניין, שיעור ההיטל יעמוד על  15%(*).

יצוין, כי החל מיום כ' בטבת, התשע"ו (1 בינואר 2016) ועד ליום ט"ז בטבת, התשפ"א (31 בדצמבר 2020), היטל עובדים זרים בענף החקלאות בוטל ועומד על 0% (**).

סעיף 46 לחוק קובע, כי מעסיק ישלם לפקיד השומה את ההיטל במועדים, שנקבעו לפי הוראות פקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"), לתשלום מס שניכה במקור מאותה הכנסה של העובד הזר.

סעיף 47 לחוק קובע, כי הוראות הפקודה יחולו, בשינויים המחויבים, על ההיטל כאילו היה מס שיש לנכותו מההכנסה של העובד הזר, לרבות ההוראות שעניינן דיווח, גביה ועונשין, אלא אם כן נקבע אחרת, ויראו מעסיק שלא שילם את ההיטל כמי שניכה מס במקור ולא שילם אותו לפקיד השומה כאמור בסעיף 219 לפקודה.

סעיף 44 לחוק קובע מספר חריגים, לגביהם פטור המעסיק מחובת תשלום ההיטל למס הכנסה.

פטור מתשלום היטל

סעיף 44 לחוק להבראת כלכלת ישראל קובע מספר חריגים, לגביהם פטור המעסיק מחובת תשלום ההיטל למס הכנסה, כדלקמן:

1)      עובד זר שהוא תושב יהודה, שומרון וחבל עזה, כולל שטחי עזה ויריחו, שאינו אזרח ישראלי כהגדרתו בסעיף לפקודה.

2).     עובד זר, שהוא אזרח במדינה הגובלת בישראל והיוצא את ישראל בדרך כלל בתום יום העבודה למקום מגוריו באותה מדינה.

3)      עובד, המועסק כדין במתן טיפול סיעודי. הפטור לעובדים המועסקים במתן טיפול סיעודי יינתן בשל עובד המועסק ישירות על ידי מקבל הטיפול, על ידי חברת כח אדם או בית חולים, ובתנאי שעסק בטיפול סיעודי. לפטור זכאי עובד המועסק כדין. כלומר, עובד שבידיו אשרת עבודה תקפה בישראל ממשרד הפנים, ובידי המטופל אישור משירות התעסוקה המתייחס לאותו עובד מסוים.

4)      עיתונאי חוץ: כהגדרתו בסעיף 75א לפקודה (תושב חוץ, הרשום בהתאגדות עיתונאי החוץ בישראל, שהגיע לישראל כדי לעסוק בעבודה עיתונאית, והכנסתו מעבודה עיתונאית מתקבלת מתושב חוץ).

5)      ספורטאי חוץ: כהגדרתו בסעיף 75א לפקודה (תושב חוץ, שהגיע לישראל על מנת לעסוק בספורט).

6)      עובד זר עם הכנסות גבוהות: עובד זר שמשולמת לו בעבור חודש עבודה, הכנסה בסכום השווה לפעמיים השכר הממוצע במשק ומעלה, ולגבי עובד זר המועסק פחות מ – 180 שעות בחודש – הכנסה בסכום השווה למספר השעות, שבו הוא עובד בחודש כשהוא מחולק ב – 180 ומוכפל בסכום, השווה לפעמיים השכר הממוצע במשק ומעלה.

7)      עובד זר שנעברה נגדו עבירה לפי סעיף 203א לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (העוסק בסחר בבני אדם לעסוק בזנות), או בעבירות נלוות, השוהה במקלט לקרבנות סחר בתל אביב-יפו, והעובד במשך שהותו במקלט.

8)      עובד זר שניתנה לו אשרה לעבודה במהלך חופשתו בישראל מכוח הסכם חופשת עבודה בין ישראל ומדינה אחרת, המנוי בתוספת, הכולל את התנאים הבאים: מטרת ההגעה לישראל היא חופשה והעבודה היא מטרה משנית; שהות העובד בישראל לא תעלה על 12 חודשים; העובד לא יועסק יותר משלושה חודשים אצל מעסיק מסוים; העובד מבוטח בביטוח רפואי בכל תקופת שהותו בישראל; העסקת העובד הינה במסגרת מכסה מרבית של עובדים בישראל לפי ההסכם בכל שנה.

9)      משקיע זר שקיבל אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/5 לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952, וכן עובד חיוני שקיבל אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/51 לפי החוק האמור, ובני זוגם (***).

נקודות זיכוי

בהתאם לפקודת מס הכנסה, זכאים תושבי ישראל לנקודות זיכוי שונות (כגון: תושבות, נסיעות, ילדים וכיו"ב). ביום 16.04.07 פורסמו כללי מס הכנסה (נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי), התשס"ז-2007 הקובעים, כי בחישוב הכנסתו של תושב חוץ, אשר אינו מומחה חוץ או מרצה אורח, אשר שהייתו והעסקתו בארץ מותרת על פי דין, יובאו בחשבון 2.25 נקודות זיכוי. עוד נקבע, כי אישה זכאית בנוסף לכך לחצי נקודת זיכוי. כללים אלו חלים בחישוב המס על הכנסתו של תושב חוץ זכאי שהופקה בשנת המס 2007 ואילך.

ביום 5.10.2014 פורסמו ברשומות כללי מס הכנסה (נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי) (ביטול), התשע"ה-2014 (להלן: "כללי מס הכנסה")  וביום 7.10.2014 פורסמו ברשומות תקנות מס הכנסה (זיכויים לעובד זר), התשע"ד-2014 (להלן: "התקנות" או "התקנות החדשות"). בהתאם לתקנות, החל מיום 1.1.2015 בוטלו כללי מס הכנסה (נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי), התשס"ז-2007, המעניקים נקודות זיכוי לעובדים זרים, כאמור. עוד נקבע בתקנות, כי יינתנו נקודת זיכוי רק לעובדים זרים העובדים באופן חוקי בענף הסיעוד: עובד זר בענף הסיעוד יהיה זכאי ל- 2.25 נקודות זיכוי, ועובדת זרה בענף הסיעוד תהיה זכאית ל- 2.75 נקודות זיכוי. כמו כן נקבע בתקנות, כי עובדות זרות (ביתר הענפים) תהיינה זכאיות למחצית נקודת זיכוי.

ביום 1.1.2017 פורסמו ברשומות תקנות מס הכנסה (זיכויים לעובד זר) (תיקון), התשע"ז – 2017 (להלן: "התיקון ") בעניין נקודות זיכוי לעובדים זרים. בהתאם לתיקון, נקבעה הוראת שעה לגבי שנת המס 2017, לפיה עובד זר חוקי שאינו בתחום הסיעוד יהא זכאי לחצי נקודת זיכוי בנוסף על נקודות הזיכוי המגיעות לו לפי הכללים החדשים.

בנוסף נקבע בתיקון, כי החל מ- 1 לינואר 2018 ואילך, עובד זר חוקי שאינו בתחום הסיעוד, יהא זכאי לנקודת זיכוי אחת.

ביטוח לאומי

שיעור דמי הביטוח לעובד זר (החל ממשכורת ינואר 2019):

 

שיעור דמי הביטוח (עובד + מעסיק)

חלק העובד

חלק המעסיק

שיעור מופחת (עד 60% מהשכר הממוצע)

0.63

0.04

0.59

שיעור מלא (מעל 60% מהשכר הממוצע ועד למקסימום)

3.52

0.87

2.65

 

 

מעסיק ישראלי המעסיק עובדים זרים (שאינם בעלי תעודת זהות ישראלית), שהינם תושבי המדינות החתומות על האמנה לביטחון סוציאלי עם מדינת ישראל, ישלם דמי עבורם דמי ביטוח לאומי מלאים, כאילו היו תושבי ישראל, הכוללים ביטוח עבור כל ענפי הביטוח הלאומי, למעט דמי ביטוח בריאות. להלן המדינות שעמן חתמה מדינת ישראל על אמנה לביטחון סוציאלי:

     ●  אוסטריה

●  גרמניה

●  סלובקיה

     ●   אורוגוואי

●  דנמרק

●  צ'כיה

     ●   בולגריה

●  הולנד

●  צרפת

     ●   בלגיה

●  נורבגיה

●  רומניה (החל מ-1.1.13)

     ●   בריטניה

  • שווייץ

 

●  פינלנד

● איטליה

(החל מ- 1.12.15)

●  שבדיה

●  רוסיה

 

 

 

 

בעבור עובדים זרים שלא מהמדינות הרשומות למעלה, מחויב המעסיק לשלם דמי ביטוח לאומי לענפים: פגיעה בעבודה, פשיטת רגל ואימהות בלבד.

(*) במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009, הוספה הוראת מעבר בדבר שיעור ההיטל המוטל על העסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות לשנת 2010 ושנת 2011, לפיה עמד שיעור ההיטל בשנת 2010 על 10.75% ובשנת 2011- 13.75%.

(**) בוטל במסגרת התיקון לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו- 2004) (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשע"ו – 2016, שפורסם ביום 11.2.2016.

(***) הוספו לסעיף 44 לחוק ההתייעלות במסגרת התיקון לחוק, החל מיום 1 בינואר, 2016.           

(****) בהתאם לחוזר שפורסם ע"י רשות האוכלוסין וההגירה ביום 4/1/2017.

הכותבת – עורכת-דין ב"כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ

אין במידע המופיע באתר "כל עובד" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי  ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

| |
מאמרים נוספים באותו נושא
המוצרים שלנו