השאלה:
יחיד משמש סמנכ"ל בחברה ישראלית. הוא עזב את הארץ בשל נסיבות אישיות עם אשתו (אין ילדים) לאירופה לקראת סוף 2023, ועד היום טרם חזר ארצה. במשך כל התקופה המשיך לעבוד כשכיר בחברה הישראלית וביצע את כל עבודתו מחו"ל – "מרחוק". להבנתי, ב-2025 הוא כבר לא אמור להיחשב תושב מס בישראל, כי הוא אינו עומד במבחן הימים ו/או מרכז החיים. ואולם, מכיוון שהוא מקבל משכורת מחברה ישראלית, מנוכה מס במקור ומשולמים דמי ביטוח לאומי. כיצד יש לראות את הכנסתו? היא הופקה בחו"ל אך התקבלה בחשבון בנק בישראל. אם יבקש את התשלום בחשבון בנק בחו"ל, האם התנאי של "התקבלה" לא מתקיים? האם הוא יכול לקבל החזרי מס בהגשת דוח בטענה שהוא אינו תושב ישראל? האם ב-2026 המעסיק יכול לחשב את השכר כ"לא תושב" ולא לנכות מס בישראל? מהם היבטי ביטוח לאומי באותו נושא? נכון לעכשיו, לא נראה שיש שינוי במעמד, כלומר הוא לא חוזר לישראל ומקביל ממשיך לעבוד מרחוק בחברה הישראלית.
רו"ח (משפטן) אייל סנדו משיב:
שאלת חיובו במס של היחיד נשענת במקרה זה בעיקר על תושבותו לצורכי מס.
יחיד תושב ישראל חייב על הכנסתו אשר הופקה או נצמחה בישראל או מחוצה לה. יחיד תושב חוץ חייב במס בישראל רק אם הכנסתו הופקה או נצמחה בישראל.
לפי סעיף 4א(א)(4) לפקודה, רואים את מקום הפקתה של הכנסת עבודה בהתאם ל"מקום ביצוע העבודה". כלומר – לעובדה כי מדובר במעסיק ישראלי אין קשר לשאלת מקום הפקת ההכנסה.
לפיכך, חיובו במס של היחיד בישראל תיתכן רק אם מדובר בתושב ישראל.
באופן עקרוני ומבלי להרחיב בדבר, קביעת התושבות נשענת על מבחן מרכז החיים כפי שבאה לידי ביטוי בהגדרת "תושב ישראל" בפקודה ובפסיקה הרלוונטית. הגדרה זו כוללת פרמטרים כגון, מקום בית הקבע, מקום המגורים של היחיד ובני משפחתו, מקום עבודתו, מקום האינטרסים הכלכליים, כוונתו הסובייקטיבית, ימי השהייה בישראל ועוד. להרחבה בעניין מכלול הקשרים המבססם מרכז חיים, ניתן להסתייע בפרמטרים הכלולים בטופס 1348 (הצהרת תושבות) המחויב בהגשה בנסיבות מסוימות במצורף לדוח שנתי.
קיומו של מעביד ישראלי מהווה אינדיקציה אחת מני רבות לתושבות ישראלית אך אין מדובר בקשר "חזק" לעניין זה.
כמו כן, אחד מהפקטורים הנבחנים בפרקטיקה על ידי פקיד השומה, ויש לכך גם הצדקה בחלק מפסקי הדין אשר ניתנו בשנים האחרונות, הוא שאלת ביסוסו של מרכז חיים במדינה אחרת ודיווח לאותה מדינה כתושבה לצורכי מס. לפיכך, יש גם לבחון היבטי מיסוי באותה מדינה באירופה, באופן כללי ובעיקר במקרה של תיקון דוחות בישראל או הגשת דוחות מס להחזר, כמפורט להלן.
נוסף על מבחן מרכז החיים, קיימות חזקות כמותיות הניתנות לסתירה אשר בהתקיימן יראו את היחיד כתושב ישראל (שהייה של 183 ימים בשנת המס או שהייה של 30 ימים בשנת המס ו-425 ימים בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה).
הגדרת "תושב חוץ" בסעיף 1 לפקודה כוללת גם חזקה חלוטה לכאורה (הגוברת על מבחן מרכז החיים), ולפיו אם היחיד שוהה במשך 183 ימים או יותר מחוץ לישראל במשך שתי שנות מס רצופות ומרכז חייו הוא מחוץ לישראל בשתי שנות המס העוקבות – יראו אותו כתושב חוץ כבר מהשנה הראשונה שבה שהה מחוץ לישראל במשך 183 ימים או יותר.
לענייננו, אם היחיד ימשיך לחיות מחוץ לישראל בשנים 2026 ו-2027 הוא יוכל להיחשב לתושב חוץ כבר החל משנת המס 2024, ככל שיתקיימו התנאים הנדרשים לכך.
החל מהמועד שבו הוא ייחשב לתושב חוץ, הוא אינו חייב במס בישראל על הכנסות ממשכורת אשר הופקה מחוץ לישראל כאמור. כמו כן, אין רלוונטיות לכך שכספי השכר התקבלו לחשבון בנק בישראל. במקרה כזה יהיה עליו להגיש דוחות למס הכנסה, לתקן את הכנסתו החייבת בהתאם, ולדרוש החזר בגין המס אשר נוכה במקור על ידי המעביד הישראלי. באשר לשנת המס 2026, מומלץ לפנות לפקיד השומה בבקשה לתיאום מס (ואם קיים תיק פעיל, אז יש לבחון אם ניתן לסגור אותו), מהטעם שמדובר בתושב חוץ.
ביחס לביטוח לאומי (ובהנחה שמדובר במי שנחשב תושב לעניין הביטוח הלאומי), נראה כי הכנסות אשר אינן חייבות במס בישראל לא תהיינה חייבות בדמי ביטוח [ראו סעיף 344(א) לחוק הביטוח הלאומי ותקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה-1995]. מכל מקום, בעניין זה מומלץ לקבל ייעוץ ממומחה בתחום.
המשיב – מומחה במיסוי בין-לאומי, נאמנויות, קריפטו, הסדרי גילוי מרצון ועוד. שותף במשרד אלמקייס פתרונות מיסוי בע"מ, לשעבר חבר ביחידה למיסוי בין-לאומי ברשות המסים ויועץ מקצועי למנהל רשות המסים
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים
