ביום 20 ינואר 2026 פרסמה רשות המיסים בישראל את חוזר מס הכנסה מס' 01/2026, העוסק בהגדרת "חברת מעטים" מכוח סעיף 76 לפקודת מס הכנסה. מטרת החוזר "היא לפרש ולהבהיר את עמדת רשות המיסים ביחס להוראות סעיף 76 לפקודה בכלל ותחולת חברת מעטים בפרט".
כיום, לאחר חקיקת תיקון 277 לפקודה, שקבע הוראות חדשות ומהפכניות (החל מיום 1.1.2025) ביחס לחברות מעטים ובאשר למיסוי רווחיות עודפת וחלוקה כפויה של רווחים בלתי מחולקים, יש מקום להגדיר באופן מדויק וחד-משמעי מיהי חברת המעטים ואיזו חברה מוחרגת מהגדרה זו.
בחוזר צוין במפורש, כי הוראותיו מחליפות הנחיות קודמות בנושא (לרבות סעיף 2.1 לחוזר 2/2019) והוא מעגן עמדה אחידה התקפה לכל סעיפי הפקודה הרלוונטיים להגדרת חברת מעטים (לרבות סעיף 77, סעיף 62א – חברות ארנק ורווחיות עודפת, סעיף 64 – חברת בית, וסעיף 64א – חברת משפחתית).
התנאים להגדרת "חברת מעטים" – על מנת שחברה תסווג כ"חברת מעטים", עליה לקיים שלושה תנאים מצטברים (שאי-קיומו של אחד מהם או יותר מוציא אותה מההגדרה):
1. מבחן השליטה: החברה נמצאת בשליטתם של חמישה בני אדם לכל היותר (להלן: "גרעין השליטה") השליטה – היא מרבית (קרי, מעל 50%) מאחד או יותר מבין הזכות להון המניות/ כוח ההצבעה/ הזכויות לרווחים, במישרין או בעקיפין.
לעניין מניין מספר בעלי המניות לבחינת גרעין השליטה (קרי, חמישה בני אדם לכל היותר), סעיף 76 לפקודה קובע כי ייחשבו לאדם אחד גם "אדם וקרובו, אדם ובא כוחו ושותפים בשותפות". כאן החוזר מרחיב כי לעניין מניין גרעין השליטה ייחשבו לאדם אחד גם: חברים בקיבוץ שיתופי/ מתחדש, חברים במושב שיתופי/ מושב עובדים, נאמן ויוצר בנאמנות, ונאמנים בנאמנויות שונות שיש להן אותו יוצר.
כמו כן, לגבי שותפויות קובע החוזר שהכוונה לשותפויות בישראל או בחו"ל.
אין ספק כי הרחבה זו תכניס לאוכלוסיית חברות המעטים חברות נוספות שעד היום לא נכללו בה עקב נושא מניין גרעין השליטה.
לעניין בחינת השליטה, סעיף 76 לפקודה קובע כי יש למנות את שיעור השליטה הישירה ו/או העקיפה בענייניה של החברה (למשל, במקרה שאותו אדם שולט גם בעקיפין באמצעות חבר בני אדם אחר בחברה הנבדקת).
גם כאן יש לשם לב כי החוזר מדגיש ומרחיב לעניין זה כי יש למנות את שיעורי השליטה כאמור בהתאם למונח – לבד או "יחד עם אחר" (כהגדרת מונח זה בסעיף 88 לפקודה) – קרי, יחד עם קרובו וכן יחד עם מי שאינו קרוב ויש ביניהם שיתוף פעולה דרך קבע על פי הסכם בעניינים מהותיים של החברה, במישרין או בעקיפין.
בחוזר נקבע כי בבדיקת גרעין שליטה לעניין מנגנון אנטי-דילול באופציות, יש להתחשב בזכויות לרכישת מניות (אופציות או זכות דומה) המוחזקות על ידי בעלי המניות של החברה הנבדקת. עם זאת, החוזר קובע סייג אנטי-תכנוני:
● יש להביא בחשבון מימוש אופציות רק אם המימוש יוצר גרעין שליטה של חמישה בני אדם או פחות.
● אין להביא בחשבון מימוש אופציות אם התוצאה היא דילול של גרעין השליטה הקיים כך שהחברה תחדל להיות חברת מעטים.
ככל הנראה, מטרת ההוראה היא למנוע הקצאת אופציות "על הנייר" שנועדה אך ורק כדי להוציא את החברה מהגדרת חברת מעטים באופן מלאכותי.
2. החברה אינה "בת חברה" – כלומר, חברה אשר 80% מהון המניות שלה מוחזק במישרין או בעקיפין, בידי חברות שאינן חברות מעטים בעצמן, תוחרג מהגדרת חברת מעטים כאמור לעיל.
3. מבחן הציבוריות: אין לציבור עניין ממשי בחברה.
אחת הסוגיות המורכבות בעבר הייתה הגדרת "עניין לציבור" בחברות פרטיות המוחזקות על ידי חברות ציבוריות.
החוזר האמור מאמץ מבחן כמותי ברור הנסמך על הגישה הכלכלית (בדומה לקביעה בפס"ד פלפלון סנטר בע"מ, ובפס"ד לינור ודלגית).
הכלל בחוזר קובע – חברה תיחשב לכזו שיש לציבור עניין ממשי בה (ולכן איננה חברת מעטים) אם מתקיים בה אחד מאלה:
1. חברה שמניותיה נסחרות בבורסה (חברה ציבורית).
2. החזקה עקיפה של הציבור– חברה ציבורית מחזיקה, במישרין או בעקיפין, בשיעור העולה על 20% בזכויותיה בחברה הנבדקת, וזאת בתנאי שהחברה הציבורית מדווחת על השקעתה בחברה זו בדוחותיה הכספיים (בדרך של איחוד מלא או בשיטת השווי המאזני (IAS 28 –
יש לציין כי עמדת הרשות בעבר הייתה ברף של מעל 25% וכעת אנו רואים כי הרף להחרגה (בעניין תנאי הציבוריות) ירד כאמור.
3. חברה שמוגדרת כחברה ממשלתית בהתאם לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975.
מאידך גיסא, החוזר מתייחס לכמה סוגיות ספציפיות שעלו לאורך השנים בפסיקה ובפרקטיקה:
1. חברות אג"ח – החוזר מבהיר כי חברה שהנפיקה לציבור איגרות חוב (אג"ח) בלבד, ומניותיה אינן נסחרות בבורסה, תיחשב חברת מעטים (בהנחה שעמדה ביתר התנאים).
עצם הדיווח לבורסה ולרשות ניירות ערך מתוקף הנפקת האג"ח לציבור אינו יוצר "עניין ממשי לציבור" במניות החברה לעניין סעיף 76.
2. חברה המחויבת בדין לפרסם דוחותיה (למשל חברה המחוזקת על ידי גופים מוסדיים וקרנות), ומניותיה אינן רשומות למסחר בבורסה, אינה חברה שלציבור עניין ממשי בה, ולא תוחרג מהגדרת חברת מעטים.
3. אגודות שיתופיות– נקבע כי אגודה שיתופית חקלאית שלא ביקשה להיות ממוסה כשותפות (לפי סעיף 62 לפקודה), תיחשב חברת מעטים, אלא אם הוכח שיש לציבור עניין ממשי בה לפי הכללים שלעיל.
לפיכך, חברה שנקבע כי יש בה עניין לציבור (למשל, עקב החזקה של מעל 20% על ידי חברה ציבורית) תהיה פטורה מהוראות סעיף 77 (מיסוי רווחים לא מחולקים), וכן לא תסווג כחברת ארנק לעניין סעיף 62א לפקודה, אולם גם לא תוכל לבקש סיווג כ"חברת בית" (סעיף 64) או כ"חברה משפחתית" (סעיף 64א).
בחוזר נקבע כי חברה שעמדה בתנאים לקיום חברת מעטים המנויים לעיל (לרבות יתר התנאים בסעיף 76(א) לפקודה) ביום כלשהו בשנת המס, תיחשב לחברת מעטים במשך כל שנת המס הנבדקת.
לאור החוזר האמור ועמדות רשות המיסים העולות ממנו ביחס לסוגיות כפי שפורטו לעיל, לכל חברה ובייחוד לחברות פרטיות המוחזקות (אפילו חלקית) על ידי גופים ציבוריים, מומלץ לבחון את מבני ההחזקות בחברות.
ככל ששיעור ההחזקה לעניין תנאי הציבוריות עולה על 20%, יש לבחון מחדש את סיווג החברה ואת השלכות המס הנגזרות מכך לעניין חלוקת דיווידנדים, מיסוי רווחים לא מחולקים, ואף לעניין חברות ארנק או חברות עתירות יגיעה אישית עם רווחיות עודפת.
הכותב: רו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא ממשרד ארצי חיבה כהן – פתרונות מיסוי בע"מ
*המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.