השאלה:

האם עוסק מורשה שגר באילת חייב במע"מ עבור שירותים שנותן ללקוחות שגרים מחוץ לאילת אם הוא מבצע את השירותים דרך המחשב שלו מהבית באילת?

עו"ד קרן מרציאנו-ארג'ואן משיבה:

פרק ב' לחוק אזור סחר חפשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ"ה-1985 (להלן: "חוק אסח"א") קובע הטבות במסים עקיפים ובמס ערך מוסף באזור אילת. סעיף 5(ה) לחוק אסח"א קובע פטור ממע"מ על מתן שירותים באזור אילת בידי תושב אזור אילת, כלשונו:

"מתן שירותים באזור אילת בידי תושב אזור אילת יהא פטור ממס ערך מוסף; ואולם במתן שירותים המתייחסים לעסקה שהיא מכר יינתן הפטור רק אם הנכס מצוי באזור אילת, ובמתן שירותים המתייחסים לאירוע יינתן הפטור רק אם האירוע מתקיים באזור אילת."

קרי, בהתאם לסעיף זה, על מנת שיחול פטור ממע"מ על מתן שירות, נדרש שיתקיימו שלושה תנאים: המדובר ב"מתן שירות" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק; השירות ניתן "באזור אילת"; ובידי "תושב אזור אילת".

ברם, סעיף 5(ה) מוסיף וקובע שני סייגים בנסיבות שבהן השירותים ניתנים ביחס למכר ו/או לאירוע, וכי אז, ביחס לשירותים הניתנים בקשר לעסקה שהיא מכר, יינתן הפטור רק אם הנכס מצוי באזור אילת, וביחס לשירותים הניתנים בקשר לאירוע, יחול הפטור רק אם האירוע מתקיים באילת.

עינינו הרואות כי מרכז הכובד של הסעיף אינו נעוץ בזהות מקבל השירות, כי אם במקום מתן השירות. כלומר הפטור האמור אינו מוגבל לשירות הניתן לתושב אזור אילת.

בשאלת קביעת מקום מתן השירות, דומה כי ניתן ללמוד את כוונת המחוקק בסעיף 5(ה) לחוק מהוראות סעיף 30(א)(7) לחוק מע"מ, אשר מעניק הטבה במס בשיעור אפס במתן שירות מחוץ לישראל, שגם בבסיסו נעוץ מרכז הכובד במקום מתן השירות.

בהקשר זה קבע בית המשפט בעניין גווילי, שבמסגרתו נדונו בהרחבה הוראות סעיף 30(א)(7) לחוק ותכליתן, כי:

"היתד שבה תלויה ההקלה שבסעיף 30(א)(7) לחוק מע"מ, ובלשוננו מרכז הכובד של הסעיף, אינה נעוצה בזהות מקבל השירות, כי אם במקום מתן השירות. הגיון הסעיף עולה בקנה אחד עם ההקלות המוענקות לעסקאות יצוא. פרשנות הסעיף וקביעת המבחן לאורו יוגדר מקום זה צריכה להלום את התכלית עליה עמדנו לעיל."[1]

בהמשך פסק הדין בעניין גווילי, מבצע בית המשפט "קישור" בין הוראות הסעיף שלעיל ובין תכליתו של חוק מע"מ וקובע כי:

"קשירת הגיון ההקלה שבסעיף לתכליתו של החוק כמטיל מס על צריכה של מוצרים ושירותים בישראל, מחייבת לפרש את מקום מתן השירות כקשור לצריכת השירות הנזכר. ממילא, כפי שגם הדגיש פרופ' נמדר, מקום "מתן השירות" מזוהה עם מיקומו הגיאוגרפי של מקבל השירות – הצרכן."[2]

הפרשנות המתבקשת לתחולת הפטור ממע"מ הקבוע בסעיף 5(ה) לחוק אסח"א היא כי כאשר השירות הרלוונטי נצרך באילת, יוטל על השירות פטור ממע"מ.

ודוק, יודגש כי בנסיבות שבהן עיקר השירות ניתן באילת ומקצתו ניתן מחוץ לאילת, יש לאמץ את המבחן העיקרי אשר גובש בפסיקה והוא מבחן "הטפל הולך אחרי העיקר".

[1][1] עניין גווילי בעמ' ה-279.

[1][2] עניין גווילי, בעמ' ה-280.