שנת המס 2025 מביאה איתה שינוי משמעותי באופן הדיווח של חברות ובעלי מניות, בעיקר בעקבות תיקון 277 לפקודת מס הכנסה וההשלכות שלו על חברות ארנק, חברות עתירות יגיעה אישית, רווחים כלואים ודיווחי דיבידנד.

לכאורה מדובר “רק” בעדכון טפסים. בפועל, מדובר בשינוי מהותי שמחייב את המייצגים לעצור, לבדוק היטב את הנתונים, להבין את ההשלכות בין דוח החברה לדוח האישי, ולא למהר לשדר דוחות לפני שמוודאים שהטפסים, הנספחים והממשקים המקוונים פועלים כראוי.

תיקון 277: לא רק עדכון טכני

עד סוף שנת 2024, ההתייחסות לחברות ארנק התמקדה בעיקר בסעיף 62א לפקודה ובהשלכות המוכרות של השקפת הכנסות לבעל המניות. משנת 2025, בעקבות תיקון 277, התמונה רחבה ומורכבת יותר.

התיקון מוסיף נדבכים חדשים ומשמעותיים, בהם:

חברת עתירת יגיעה אישית, שבה חלק מהרווח עשוי לעבור ממיסוי ברמת החברה למיסוי ברמת בעל המניות.

הרחבת ההתייחסות לחברות המחזיקות זכויות בשותפויות, לרבות מקרים של החזקה מעל 10% ומתחת ל־10%.

התייחסות לדיבידנד בין־חברתי במקרים מסוימים, כך שחלק ממנו עשוי להשתקף לבעל המניות היחיד כאילו התקבל בידיו.

המשמעות היא שחברה שעד 2024 דווחה ומוסתה ברמת החברה בלבד, עשויה בשנת 2025 להידרש לדיווח שונה לחלוטין, עם השלכות ישירות גם על טופס 1214 וגם על טופס 1301 של בעל המניות.

טופס 1214: יותר שדות, יותר הצלבות, יותר אחריות

בטופס 1214 לשנת 2025 נוספו שדות וסעיפים שנועדו לשקף את השינויים בעקבות החקיקה החדשה. אחד השינויים המרכזיים הוא הצורך לסמן האם מדובר בחברת מעטים לפי סעיף 62א לפקודה.

לסימון הזה עשויה להיות משמעות מעשית רחבה: הוא עשוי לשמש בסיס לבחינה של פקיד השומה האם מדובר בחברת ארנק, חברת עתירת יגיעה אישית או חברה שיש לגביה השלכות נוספות לפי תיקון 277.

בנוסף, קיימת התייחסות להוראת השעה שאפשרה, במקרים מסוימים, העברת נכס מהחברה לבעל המניות לפי עלות בספרים, כאשר ההעברה נחשבת כדיבידנד. גם כאן, אף שמדובר בשדה טכני לכאורה, יש חשיבות גדולה לסימון נכון, משום שהמידע עשוי להיבחן בשנים הבאות, במיוחד בעת מכירת הנכס.

טופס 1214ב: דיווח דיבידנד והקשיים במערכת המקוונת

אחד הנושאים שעלו בוובינר הוא טופס 1214ב, הנדרש בעת חלוקת דיבידנד. הטופס אמור לרכז את פרטי החלוקה, מקור הרווחים וזהות מקבלי הדיבידנד.

אלא שבפועל, נכון למועד הוובינר, דווחו קשיים טכניים במילוי הטופס המקוון, בעיקר במקרים שבהם חברה חילקה גם דיבידנד בין־חברתי בשיעור מס אפס וגם דיבידנד לבעל מניות מהותי בשיעור מס של 30%. במצבים כאלה, לפי הניסיון שהוצג, המערכת לא תמיד יודעת להתמודד עם הדיווח בצורה תקינה.

לכן, אחת ההמלצות המרכזיות שעלו היא לא למהר להגיש דוחות 2025 כאשר אין בכך חובה מיידית, במיוחד במקרים שבהם קיימים רווחים כלואים, חלוקת דיבידנד או השלכות של תיקון 277.

נספח 1281: נייר העבודה החדש לרווחים כלואים

טופס משמעותי נוסף שנכנס לתמונה הוא טופס 1281, נספח לטופס 1214, המשמש כנייר עבודה לחישוב הרווחים הכלואים.

הנספח עוסק בחישוב הרווח הצבור, הרווח העודף, הצבור הפטור והמגינים האפשריים. לכאורה מדובר בטופס חישובי, אך בפועל הוא מטיל אחריות מקצועית לא מבוטלת על רואה החשבון הממלא אותו.

בין היתר, יש לבחון:

מהו הרווח הצבור לתום שנת 2024.

מהו הרווח הצבור הפטור.

האם ניתן להפחית רווחים לפי מסלול שבע השנים האחרונות או לפי מסלול מיום ייסוד החברה בניכוי נכסים מסוימים.

האם קיימים מגינים, כגון מגן של 750 אלף ש״ח, מגן הוצאות או מגן נכסים.

האם לאחר כל ההפחתות נותר רווח עודף המחייב התייחסות.

ככל שאין רווח עודף, ייתכן שאין חובה לשלם את מס הקנס של 2% על הרווח העודף, וגם אין חובה לבחור בחלופת חלוקת 6% מהרווח הצבור. עם זאת, בחירה במסלול שגוי או מילוי לא מדויק של הנספח עלולים ליצור חשיפה עתידית מול רשות המסים.

2% או 6%: בחירת המסלול מחייבת זהירות

אחד הנושאים המרכזיים ברווחים כלואים הוא הבחירה בין מסלול של 2% על הרווח העודף לבין חלופה של חלוקת 6% מהרווח הצבור לתום שנת 2024.

המסלול של 6% מתייחס לרווחים ראויים לחלוקה לתום השנה הקודמת, כאשר יש לבצע חישוב לפי מסלול חשבונאי ומסלול מס, ולבחור בנמוך מביניהם. המסלול של 2% מתייחס לרווח העודף לאחר הפחתת צבור פטור ומגינים.

הבעיה המעשית היא שהחישובים אינם רק עניין טכני. הם דורשים הבנה של מבנה החברה, סוג ההכנסות, הנכסים, ההוצאות, ההחזקות וההיסטוריה של החברה. בנוסף, נכון למועד הוובינר, עלו טענות לליקויים במעבר הנתונים בין הנספח לבין השדות בטופס 1214, לרבות מצבים שבהם נתונים שאמורים להופיע בשדה אחד עוברים לשדה אחר.

לכן, במקרים מורכבים, מומלץ לעבוד לאט, לתעד היטב את החישובים, ולשמור ניירות עבודה שיסבירו את הבחירה שנעשתה.

חברת עתירת יגיעה אישית: נורה אדומה בשולי רווח גבוהים

אחד החידושים החשובים בתיקון 277 הוא המושג חברת עתירת יגיעה אישית. ככלל, מדובר במצב שבו חברה בעלת מאפיינים מסוימים מציגה שולי רווח גבוהים, כאשר חלק מהרווח שמעל 25% עשוי לעבור למיסוי ברמת בעל המניות ולא להישאר כולו ברמת החברה.

המשמעות הפרקטית היא שחברה שנהנתה בעבר ממיסוי חברות על מלוא רווחיה, עשויה להידרש בשנת 2025 להעביר חלק מההכנסה לדוח האישי של בעל המניות. בהקשר זה חשוב לזכור: חלוקת דיבידנד אינה בהכרח פותרת את סוגיית חברת עתירת יגיעה אישית, משום שדיבידנד מחולק לאחר הרווח ואינו מקטין את הרווח לצורך הבחינה.

במקרים שבהם החברה שילמה מקדמות במהלך השנה או ניכתה מס במקור מדיבידנד, ובדיעבד מתברר שחלק מההכנסה צריך לעבור לדוח האישי, קיימת אפשרות להעברת חלק מהמקדמות או המס שנוכה לתיק האישי. בטופס 1301 הדבר מקבל ביטוי בשדה ייעודי, אך גם כאן יש חשיבות לתיעוד, הסבר ונייר עבודה מסודר.

טופס 1301: הדוח האישי הופך לחלק בלתי נפרד מהאירוע

השלכות תיקון 277 אינן מסתיימות בדוח החברה. במקרים רבים, מה שמדווח בטופס 1214 אמור למצוא את דרכו לטופס 1301 של בעל המניות.

בטופס 1301 נוספו או הודגשו שדות הנוגעים בין היתר לדיבידנד רעיוני, דיבידנד בשרשור, הכנסות מחברת ארנק, הכנסות מחברת עתירת יגיעה אישית, הכנסות שמקורן בשותפויות, וכן מסים שהועברו מהחברה לבעל המניות.

הדגש החשוב למייצגים הוא שהשדות ה״טכניים״ אינם באמת טכניים בלבד. הם עשויים לשמש בסיס להצלבות מול הנתונים בדוח החברה, מול בעלי המניות ומול הדיווחים השונים. לכן נדרש קשר הדוק בין הדוח של החברה לבין הדוח האישי.

לא למהר לשדר: המסר הפרקטי למייצגים

אחד המסרים הברורים שעלו בוובינר הוא שבשלב זה, כאשר אין חובה מיידית להגיש את דוחות 2025, כדאי להיזהר מהגשה מוקדמת מדי של דוחות הכוללים רווחים כלואים, דיבידנדים, חברות מעטים או השלכות של תיקון 277.

הסיבה אינה רק מקצועית אלא גם טכנית: הטפסים המקוונים, הנספחים וההצלבות ביניהם עדיין יוצרים קשיים במקרים מסוימים. כאשר מדובר בדיווח מקוון שלא ניתן לתקן ידנית בקלות, טעות בשדה או מעבר נתונים שגוי עלולים להפוך לבעיה מעשית בזמן השידור, ובהמשך גם לחשיפה מקצועית.

סיכום: שנת 2025 מחייבת עבודה מדויקת יותר

טופסי 1214 ו־1301 לשנת 2025 משקפים שינוי עומק באופן שבו רשות המסים מבקשת לראות חברות מעטים, חברות ארנק, רווחים כלואים ובעלי מניות.

המייצגים נדרשים לא רק למלא שדות חדשים, אלא להבין את ההיגיון שמאחוריהם: מה נשאר למיסוי ברמת החברה, מה עובר לבעל המניות, איזה דיבידנד מדווח באיזה מקום, אילו רווחים נחשבים כלואים, ומהו המסלול הנכון לחברה הספציפית.

בשורה התחתונה, שנת 2025 היא לא שנה של “העתק־הדבק” מדוחות קודמים. היא דורשת בדיקה מחודשת, זהירות בדיווח, תיעוד מקצועי מלא והיכרות עם הטפסים החדשים והנספחים הנלווים.

דווקא בתקופה שבה המערכות עוברות לדיווח מקוון מלא, האחריות המקצועית של המייצג הופכת חשובה מתמיד.

הכותב – רו"ח שלמה הררי, מומחה במיסים, מצוות מומחי כל מס