לקראת תום שנת המס אנו מביאים דברי הסבר ודוגמאות מספריות מאת רו”ח אחמד חסונה להמחשה קלה יותר על מנת לקבל הטבות מס בגין הפקדות לקופת גמל לקצבה בשנת המס 2026

בעל שליטה

על פי סעיף 32(9)(א)(2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ”א-1961 (להלן: “הפקודה”), מוגבל סכום ההפרשה לפיצויים בעבור חבר (כהגדרתו בסעיף) המוכרת לחברה בשנת המס (בשנת 2026 – 8.33%, אך לא יותר מ-13,750 ש”ח בשנה). החל בשנת 2012 תנאי ההפרשה לקופת גמל לקצבה בעבור בעל שליטה זהים לאלה של עובדים רגילים.

“חבר” – בעל שליטה שיש לו לבדו או יחד עם בן-זוגו, או שיש לבן-זוגו, במישרין או בעקיפין, לפחות 5% מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או מהזכות להחזיק או לרכוש כל אחד מאלה או מהזכות לקבל רווחים; ובלבד שלא יובאו בחשבון לעניין זה זכויותיו של בן-זוג שנרכשו לפני הנישואין או שנתקבלו בירושה;

סוגי העמיתים

מלבד ההבחנה הבסיסית בין עמית שכיר (שמעבידו מפקיד בעבורו לקופת גמל, להלן: “קופ”ג”) ועמית עצמאי (שייתכן שהוא שכיר, אולם המעביד אינו מפקיד בעבורו לקופ”ג, והעובד מפקיד בעבור עצמו בקופ”ג), ישנה הבחנה בין עמית מוטב לעמית שאינו עמית מוטב.

בשנת המס 2026 עמית מוטב הוא כל עמית שנעשתה בעבורו הפקדה לקופת גמל לקצבה בסכום שלא פחת מ-16% מהשכר הממוצע במשק.

השכר הממוצע במשק בשנת 2026 – 13,769 ש”ח לחודש.

בחישוב שנתי: 26,436 ש”ח = 16% X 12 X 13,769

חובת הפרשה לקופת גמל לקצבה לעצמאים

החל בשנת 2017 מחויבים עצמאים להפריש לעצמם לקופת גמל לקצבה לפי השיעורים הבאים:

עד חצי השכר הממוצע – 4.45%

בין חצי השכר הממוצע עד השכר הממוצע – 12.55%

לפיכך סכום ההפקדה חובה המרבי (למי שמרוויח שכר ממוצע ומעלה) בשנת 2026 – 14,044 ש”ח. אין חובה להפריש מעל השכר הממוצע (בשנת 2026 – 165,228 12 = X 13,769)

אם העצמאי הוא גם שכיר, מסכום ההפרשה חובה המחושב לפי הנוסחה שלעיל מנכים הפרשה במעמד שכיר (חלק העובד וחלק המעסיק).

חובת ההפרשה לקופת גמל לקצבה היא לעצמאים עד גיל 60 (בהוראת מעבר מ-2017 נקבע כי עצמאי שהיה בן 55 ב-1/1/2017 פטור מחובת הפרשה לקופת גמל לקצבה).

מי שפתח תיק עצמאי במחצית השנייה של השנה (החל מיום 1 ביולי) אינו חייב להפקיד בגין אותה שנה.

החל משנת 2018 יוטל קנס בסך 500 ש”ח בגין אי הפרשה לקופת גמל לקצבה, למעט בעלי הכנסה חייבת הנמוכה מ-12 פעמים שכר המינימום.

ניכויים וזיכויים – שכירים ועצמאים

ניכוי בגין הפקדה לקופות גמל לקצבה – סעיף 47 לפקודה

עמית מוטב יוכל ליהנות מניכוי בגין הפקדות ששילמו הוא או בן זוגו לקופת גמל לקצבה לטובת העמית המוטב, וכמו כן בגין סכומים ששילם לטובת ילדו, שגילו בשנת המס 18 שנים ומעלה.

עמית שאינו עמית מוטב ייהנה מניכוי (בהתקיים תנאים מסוימים) בגין ההפקדות שלו או של בן זוגו בלבד לטובת אחד מהם (כלומר ניתן להעביר הפקדה בין בני זוג, בהתקיים תנאים מסוימים).

1. הניכוי לעמית מוטב

פרמיה לניכוי – סעיף 47(ב1) לפקודה:

רובד ראשון

ניכוי בשיעור 11% מהכנסה עד 116,400 ש”ח לשנה (9,700 ש”ח לחודש) בניכוי הכנסה מבוטחת.

רובד שני

7% מ”הכנסה נוספת” שהיא הנמוכה מבין:

• סך ההכנסה החייבת שאינה הכנסה מבוטחת עד לסכום של 116,400 ש”ח לשנה.
• סך ההכנסה החייבת עד לסכום של 291,000 ש”ח לשנה, בניכוי הכנסה מבוטחת או 116,400 ש”ח, לפי הגבוה ביניהם.

ברובד השני ניתן לקבל ניכוי רק על תשלומים העולים על סכום של 26,436 ש”ח (סכום ההפקדה הדרוש כדי להיות עמית מוטב).

אם הסכומים ששולמו עולים על 12% מההכנסה הנוספת, בשל החלק העולה על 12% יותר ניכוי נוסף של עד 4%. ניכוי מרבי ברובד השני – 11%.

אם השכר המבוטח עולה על 24,250 ש”ח לחודש (291,000 ש”ח בשנה) – לא מגיע ניכוי על הפקדה במעמד עצמאי.

סכום ההפקדה המרבי לצורך ניכוי לעמית מוטב בעל הכנסה לא מבוטחת של 232,800 ש”ח ומעלה:

45,060 = 16% X (116,400 + 13,769 X 12)

2. הניכוי לעמית שאינו עמית מוטב – סעיף 47(ב)

עצמאי ללא הכנסת עבודה

הסכום ששולם, אך לא יותר מ-7% מהכנסה שאינה הכנסת עבודה, עד תקרה של 164,400 ש”ח.

אם הסכומים ששולמו עולים על 12% מההכנסה, בשל החלק העולה על 12% יותר ניכוי נוסף של עד 4% (ניכוי מרבי 11% מתקרה של 164,400 ש”ח = 18,084 ש”ח).

לשכיר ועצמאי הניכוי לא יעלה על:

• הסכום ששולם, אך לא יותר מ-7% מהכנסה עסקית, עד תקרה של 164,400 ש”ח בניכוי הכנסה מבוטחת, או 116,400 ש”ח, לפי הנמוך.
• אם הסכומים ששולמו עולים על 12% מההכנסה, בשל החלק העולה על 12% יותר ניכוי נוסף של עד 4%.
• הנמוך מבין:

1. 5% ממשכורת לא מבוטחת עד תקרה של 116,400 ש”ח.
2. 5% מהכנסה חייבת ממשכורת עד תקרה של 291,000 ש”ח לשנה בניכוי הכנסה מבוטחת.

עמית שאינו עמית מוטב, אשר ביום 01/01/2025 או לפני כן מלאו לו 50, זכאי לניכוי בשיעורים מוגדלים כפוף לתקרות.

אם השכר המבוטח עולה על 24,250 ש”ח לחודש (291,000 ש”ח בשנה) – לא מגיע ניכוי.

זיכוי בגין הפקדה לקופת גמל לקצבה – סעיף 45א

עמית מוטב יכול לקבל זיכוי בגין הפקדה בקופ”ג לקצבה גם בעבור ילדו, אם ילדו מעל גיל 18.

כל העמיתים יכולים לקבל זיכוי גם בגין הפקדה בעבור בן זוג.

הזיכוי ניתן רק מהחלק שלא ניתן זיכוי בגינו למישהו אחר.

1. עמית מוטב – סעיף 45א(ה)

הגבוה מבין:

1. 2,268 ש”ח.
2. הנמוך מבין:

סכומים שהופקדו

או

א.   אם לא הייתה לעמית הכנסה מבוטחת, 5% מן ההכנסה עד תקרה של 232,800 ש”ח.

ב.   אם הייתה לעמית הכנסה מבוטחת, אזי סיכום של:

1. 7% מהכנסתו המזכה, שהיא הכנסה המבוטחת עד למקסימום של 116,400 ש”ח.
2. 5% מהכנסתו שאינה הכנסה מבוטחת, עד לסכום של 232,800 ש”ח, בניכוי סכום של 116,400 ש”ח, או סכום הכנסתו המבוטחת כנמוך, בתנאי שהייתה הפקדה באופן עצמאי (כעמית עצמאי).

גובה הזיכוי – 35%.

2. עמית שאינו מוטב – סעיף 45א(ד)

הגבוה מבין:

1. 2,268 ש”ח.
2. הנמוך מבין:

סכומים שהופקדו

או

א.   בגין הפקדה כעמית עצמאי שאינו גם שכיר – 5% עד לתקרה של 164,400 ש”ח לשנה.

ב.   עצמאי שהוא גם שכיר – 7% מהכנסת עבודה עד תקרה של 116,400 ש”ח והכנסה מעסק עד 164,400 ש”ח בניכוי 116,400 ש”ח או הכנסת עבודה – כנמוך.

גובה הזיכוי – 35%.

3. זיכוי נוסף – סעיף 45א(ו)

ניתן לקבל זיכוי נוסף על פי סעיף 45א(ו). הזיכוי ניתן רק בגין הכנסה מעסק או משלח יד ורק במקרה שלא נדרש ניכוי בגין ביטוח אובדן כושר עבודה. זיכוי יינתן בגין הפרשה נוספת, דהיינו מעל הפרשה שבגינה קיבל זיכוי לפי סעיפים קודמים. תקרת ההפרשה לזיכוי – 0.5% מהכנסה עסקית (עד 232,800 ש”ח בשנה) בניכוי ההכנסה המבוטחת. שיעור הזיכוי – 35%. לא ניתן להעביר הפקדה לבן/ בת זוג לצורך זיכוי לפי סעיף זה.

זיכוי בעד סכומים ששולמו לביטוח חיים ובעד ביטוח שאירים

הזיכוי לעמית מוטב

הזיכוי בגין ביטוח חיים מוגבל לתקרה של:

• 5% מהכנסה חייבת עד 232,800 ש”ח לעצמאי שלא הייתה לו הכנסת עבודה.
• 5% מסכום הכנסה מבוטחת עד 116,400 ש”ח בתוספת 5% מהכנסה לא מבוטחת עד 232,800 ש”ח, בניכוי 116,400 ש”ח או הכנסה מבוטחת, לפי הנמוך.
• הזיכוי בגין תשלום לביטוח קצבת שאירים לא יעלה על 1.5% מההכנסה המזכה.

הזיכוי לעמית שאינו עמית מוטב

לגבי מי שלא הייתה לו הכנסת עבודה, הזיכוי בגין תשלומים עבור ביטוח חיים מוגבל ל-5% מההכנסה המזכה, כפוף לתקרה של 164,400 ש”ח. הזיכוי בגין תשלום לביטוח קצבת שאירים לא יעלה על 1.5% מההכנסה המזכה.

לגבי מי שהייתה לו הכנסת עבודה, הזיכוי בגין תשלומים עבור ביטוח חיים מוגבל ל-5% מהכנסת עבודה עד 116,400 ש”ח, בתוספת הכנסה עסקית עד 164,400 ש”ח, בניכוי הכנסת עבודה או 116,400 לפי הנמוך. הזיכוי בגין תשלום לביטוח קצבת שאירים לא יעלה על 1.5% מההכנסה המזכה.

הסכום הכולל לביטוח חיים וקצבת שאירים לא יעלה על 5% מההכנסה המזכה.

גובה הזיכוי בגין ביטוח חיים – 25%.

גובה הזיכוי בגין ביטוח קצבת שאירים – 35%.

זיכוי לפי סעיף 45א ניתן על הפקדה לגמל או לביטוח חיים, כלומר אם נוצל מלוא הזיכוי בגין הפקדה לגמל לא ניתן לקבל זיכוי גם בגין הפקדה לביטוח חיים. אם הופקד גם לגמל וגם לביטוח חיים עדיף לנצל קודם את הזיכוי בגין גמל שמקנה זיכוי בגובה 35%. יתרת התקרה תנוצל לזיכוי ביטוח חיים שמקנה זיכוי בגובה 25%.

ביטוח מפני אובדן כושר עבודה

מדיניות רשות המסים בדבר התרת ניכוי בגין פרמיה המשולמת לתוכנית ביטוח מפני אובדן כושר עבודה לשכיר שמעבידו אינו רוכש אותה בעבורו, היא כדלקמן:

א.   עובד שכיר, שמעבידו אינו רוכש בעבורו פוליסה בגין אובדן כושר עבודה רשאי ליהנות מהטבת מס בגין פרמיות ששילם לפוליסה כאמור.

ב.   הטבת המס היא התרת הוצאה בניכוי בשיעור של עד 3.5% ממשכורתו (שאינה מבוטחת, כאמור בסעיף א’ לעיל), תקרת המשכורת לצורך הפקדה היא פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק – 34,423 ש”ח לחודש בשנת 2026 = פרמיה מרבית של 1,205 ש”ח לחודש. אם על אותה המשכורת מפריש המעסיק לגמל מעל 4% אזי הניכוי לאובדן כושר יהיה בשיעור של 3.5% פחות שיעור הפרשת המעסיק העולה על 4%.

ג.    תוכנית הביטוח לא תוכר כקופ”ג, ולא תותר בגין הפרמיה הטבת מס נוספת באמצעות זיכוי לפי סעיף 45א לפקודה, או ניכוי לפי סעיף 47 לפקודה.

ד.    ההוצאה תותר בניכוי כפוף להגשת דוח לפקיד שומה על הכנסות המבוטח.

ה.   הכנסות המתקבלות על פי הפוליסה או הנספח לביטוח מפני אובדן כושר עבודה, חייבות במס לפי סעיף 3(א) לפקודה, ובדרך כלל נחשבות להכנסה מיגיעה אישית.

ו.     לפי סעיף 3(ה3) לפקודה, הסכום המרבי שאותו רשאי המעביד להפריש לעובד למרכיב התגמולים ולאובדן כושר עבודה גם יחד, בלי שהעובד יהיה חייב במס במועד ההפקדה, הוא בשיעור 7.5% מהשכר עד פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק (34,423 ש”ח) => פרמיה מרבית של 2,582 ש”ח לחודש. דהיינו, פרמיה זו כוללת גם הפרשה למרכיב התגמולים וגם הפרשה לביטוח מפני אובדן כושר עבודה (עד 3.5%).

ז.    כללי ההפקדה בביטוח מפני אובדן כושר עבודה לעצמאי ולבעל שליטה זהים למפורט לעיל.

ח.   משכורת לעניין זה, למעט שווי שימוש ברכב.

שאלות ותשובות

1. מה כוללת ההפקדה לעניין קביעה לעמית מוטב?

תשובה

ההפקדה כוללת פיצויים ותגמולי עובד ומעביד ו/או הפקדה במעמד כעצמאי לתגמולים.

2. נישום שיש לו הכנסה כעצמאי בסך 300,000 בשנת 2026, וכמו כן הכנסה כמשכורת בסך 170,000 ומופרשים 6.5% מעביד ו6% מעביד ובנוסף 6% לפיצויים. כמה צריך להפקיד לפי החוק?

תשובה

בשלב ראשון, יש לבדוק אם ההכנסה החייבת היא מעל או מתחת לשכר הממוצע במשק השנתי (12 כפול 13,769). אם היא מעל, החובה להפקיד היא 14,044. אם היא נמוכה מהתקרה שלעיל, יש להכפיל עד מחצית מהשכר הממוצע במשק כפול 4.45%, ומה שמעל עד השכר הממוצע במשק הוא 12.55%

במקרה שבשאלה, ההכנסה החייבת היא מעל השכר הממוצע השנתי, לכן נכון לשלב והוא חייב להפקיד 14,044.

בשלב שני, מתוך החובה להפקיד כעצמאי יש להפחית את ההפקדות כשכיר, חלק עובד ומעביד.

חובה להפקיד                    14,044

בניכוי חלק עובד                (10,200)=  170,000 כפול 6%

בניכוי חלק מעביד  ופיצויים           (21,250)= 170,000 כפול( 6.5% +6%)

סה”כ הפקדה כשכיר  31,450  (מעל הסכום שנדרש כעצמאי )

לכן במקרה שלעיל אין חובה להפקיד כעצמאי.

הערה חשובה – יש לשים לב שיש הבדל בין החובה להפקיד כעצמאי לפי חוק לבין ההפקדה המיטבית שתביא למקסימום הטבת מס

3. בני זוג, הבעל עצמאי ובת זוגו שכירה, הפקידו לביטוח חיים, אובדן כושר עבודה וקופת גמל.

א.    האם ניתן להעביר הפקדות לביטוח חיים או לפצל בין בני הזוג?

ב.    האם ניתן להעביר תשלומים לאובדן כושר עבודה או לפצל בין בני הזוג?

ג.    לבת הזוג הפקדה לקצבה במעמד שכירה בשדה 086 בסך 30,000 ש”ח. האם ניתן לתבוע חלק מהסכום בניכוי במקום בזיכוי? האם ניתן להעביר חלק מהסכום לזיכוי או לניכוי אצל בן הזוג הרשום?

תשובה

א.   לפי סעיף 45א לפקודת מס הכנסה – “יחיד יזוכה מהמס ב-25% מן הסכומים ששילמו הוא או בן זוגו בשנת המס…”

כלומר, ניתן לפצל ללא מגבלה את התשלומים בין בני הזוג. הדיווח בדוח הוא בשדה 036 לבן הזוג הרשום ובשדה 081 לבן זוגו.

ב.   תשלומים לאובדן כושר עבודה, אם לשכיר ואם לעצמאי המדווחים בשדות, אינם ניתנים לפיצול בין בני הזוג. יחיד שמשלם תשלומים כאמור רשאי לדרוש בניכוי תשלומים בעבורו בלבד.

יש לציין ששכיר שהופקדו עבורו כספים לקופת גמל לקצבה ושילם גם לאובדן כושר עבודה, נדרש למלא טופס 134 בעת הגשת הדוח לשם בדיקת זכאותו לניכוי, היות שהפקדות לקצבה אצל שכיר כוללות בדרך כלל הטבה לניכוי בגין הפקדות לאובדן כושר עבודה.

ג.    הפקדה לקצבה במעמד שכיר:

לא ניתן לקבל ניכוי בגין הפקדות שכיר המדווחות בשדות 086/045 בטופסי 106. ניכוי ניתן אך ורק בגין הפקדות לקופת גמל לקצבה כ”עמית עצמאי”, כפוף לקבלת אישור שנתי על הפקדות מקופת הגמל בשדות 180/135 או 269/268.

עם זאת, על פי סעיף 45א לפקודה, לצורך זיכוי ממס ניתן להעביר או לפצל בין בני הזוג סכומים ששולמו כ”עמית שכיר” ומדווחים בשדה 086/045 בטופס 106.

4. דוגמה מספרית

נתוני המקרה

הכנסה כמשכורת מבוטחת: 60,000 ש”ח

הכנסה כעצמאי: 300,000 ש”ח

בגין ההכנסות ממשכורת מופרשים ומופקדים 8.33% פיצויים, 6.5% גמל מעביד ו־6% גמל עובד — סה”כ 20.83%.

בגין ההכנסה כעצמאי מופקדים בקופת גמל 16,000 ש”ח.

השאלה: מה ההמלצה לחיסכון פנסיוני כעצמאי על מנת ליהנות ממקסימום הטבות לשנת המס 2026?

שלב ראשון: האם הנישום נחשב עמית מוטב?

עמית מוטב הוא עמית שנעשתה בעבורו הפקדה לקופת גמל לקצבה, לתגמולים ולפיצויים, בסכום שלא פחת מ־16% מהשכר הממוצע במשק.

השכר הממוצע במשק בשנת 2026 הוא 13,769 ש”ח לחודש. לכן, בחישוב שנתי:

13,769 × 16% × 12 = 26,436 ש”ח

בהנחה שמופרשים בגין המשכורת 8.33% לפיצויים, 6.5% לגמל מעביד ו־6% לגמל עובד, סך ההפקדות בגין המשכורת הוא:

60,000 × 20.83% = 12,498 ש”ח

לסכום זה מצטרפת ההפקדה כעצמאי, בסך 16,000 ש”ח.

סך ההפקדות בעבור הנישום: 28,498 ש”ח.

היות שהסכום 28,498 ש”ח גדול מ־24,436 ש”ח, הנישום הוא עמית מוטב.

שלב שני: חישוב הניכוי והזיכוי

רובד ראשון: 6,204 ש”ח

תקרת ההכנסה לרובד הראשון היא 116,400 ש”ח. ממנה מנכים את ההכנסה המבוטחת, בסך 60,000 ש”ח:

116,400 − 60,000 = 56,400 ש”ח

סכום ההפקדה המחושב הוא 11% מההפרש:

56,400 × 11% = 6,204 ש”ח

רובד שני: 12,804 ש”ח

לצורך חישוב הרובד השני, ההכנסה הנוספת היא הסכום הנמוך מבין שתי האפשרויות הבאות:

אפשרות 1: הכנסה חייבת שאינה מבוטחת, עד לתקרה של 116,400 ש”ח. לפי נתוני השאלה, ההכנסה כעצמאי היא 300,000 ש”ח, ולכן הסכום שנלקח בחשבון הוא 116,400 ש”ח.

אפשרות 2: סך ההכנסה החייבת, עד 291,000 ש”ח לשנה, בניכוי ההכנסה המבוטחת או 116,400 ש”ח, לפי הגבוה מביניהם.

סך ההכנסה כשכיר וכעצמאי הוא 360,000 ש”ח. מאחר שהוא גבוה מהתקרה, נלקחת בחשבון הכנסה חייבת של 291,000 ש”ח. בניכוי 116,400 ש”ח מתקבלים 174,600 ש”ח.

הסכום הנמוך מבין שתי האפשרויות הוא 116,400 ש”ח. הפקדה בשיעור של 7% מסכום זה היא:

116,400 × 7% = 8,148 ש”ח

בנוסף, אם הסכומים ששולמו עולים על 12% מההכנסה הנוספת, יותר ניכוי נוסף של עד 4% מההכנסה הנוספת, בגין החלק העולה על 12%.

הסכום ששולם בפועל הוא 28,498 ש”ח. שיעור של 12% מההכנסה הנוספת הוא 13,968 ש”ח:

116,400 × 12% = 13,968 ש”ח

היחס בין הסכום ששולם בפועל להכנסה הנוספת הוא:

28,498 ÷ 116,400 = 24.48%

ההפרש בין הסכום ששולם בפועל לבין 12% מההכנסה הנוספת הוא:

28,498 − 13,968 = 14,530 ש”ח

מאחר שההפרש עולה על תקרת הניכוי הנוסף, נלקח בחשבון ניכוי נוסף בשיעור של 4% מההכנסה הנוספת:

116,400 × 4% = 4,656 ש”ח

לכן, סך ההפקדה המחושבת ברובד השני הוא:

8,148 + 4,656 = 12,804 ש”ח

זיכוי לעמית מוטב לפי סעיף 45א(ה): 15,840 ש”ח

מאחר שלנישום יש הכנסה מבוטחת, החישוב נעשה לפי הגבוה מבין 2,268 ש”ח לבין סכום שני הרכיבים הבאים:

רכיב א: 7% מההכנסה המבוטחת, עד לתקרה של 116,400 ש”ח:

60,000 × 7% = 4,200 ש”ח

רכיב ב: 5% מההכנסה שאינה מבוטחת, עד לסכום של 232,800 ש”ח, בניכוי סכום של 116,400 ש”ח או סכום ההכנסה המבוטחת, לפי הנמוך, ובתנאי שהייתה הפקדה באופן עצמאי:

232,800 × 5% = 11,640 ש”ח

סך שני הרכיבים הוא:

4,200 + 11,640 = 15,840 ש”ח

מאחר ש־15,840 ש”ח גבוה מ־2,268 ש”ח, הסכום שנלקח בחשבון הוא 15,840 ש”ח.

ריכוז התשובה

פרמיה לניכוי לפי סעיף 47(ב1):

• רובד ראשון: 6,204 ש”ח
• רובד שני: 12,804 ש”ח

זיכוי לעמית מוטב לפי סעיף 45א(ה): 15,840 ש”ח

סה”כ הפקדה לקופת גמל כדי שיוכל לקבל מקסימום הטבות מס: 34,848 ש”ח

הכותב – מומחה במיסים, מצוות מומחי המס במערכת כל מס

אין במידע המופיע באתר “כל מס” או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים