לאור מבצע "שאגת הארי" והמצב הביטחוני במדינה עולות סוגיות רבות הקשורות להעסקת עובדים בתקופה זו. מאמר זה מרכז סוגיות שונות הקשורות להעסקת עובדים בשעת חירום.
זכאות עובד שנעדר ממקום העבודה עקב המלחמה לתשלום שכר
הדין הוא, כי עובד שנעדר מעבודתו אינו זכאי לשכר עבודה, אלא אם כן היעדרות זו והתשלום בעדה מוסדרים בחוק, בהסכמים קיבוציים, בצווי הרחבה או בחוזה אישי. עם זאת, ההלכה היא, כי עובד יהיה זכאי לשכרו, גם אם הוא לא עבד בפועל, אך הוא התייצב לעבודה, והוא מוכן ומזומן לעבוד, והמעביד מיוזמתו לא סיפק לו עבודה.
חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006, (להלן: "חוק הגנה על עובדים") מסדיר את חובת תשלום השכר לעובדים, שנעדרו מעבודתם או לא ביצעו עבודתם, בתקופה מוגדרת, בימים שבהם היה מקום עבודתם או מקום מגוריהם באזור שהוגדר כאזור הגבלה.
בהסכמים והסדרים שגובשו במבצעים בעבר נקבע כי עובדים, שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו את עבודתם בתקופה מוגדרת כאשר מקום מגוריהם או מקום עבודתם היה באזור הכרזה (למשל שדרות ועוטף עזה) היו זכאים לשכר.
כמו כן, בעבר, גם עובדים שנאלצו להישאר בבית עם ילדיהם (עד גיל 14) בשל סגירת מוסדות חינוך בהוראת פיקוד העורף היו זכאים לשכר.
לסיכום, עובד שאינו פוקד את מקום העבודה, עקב המצב הביטחוני, לא יהיה זכאי לשכרו בגין ימי היעדרותו, אלא אם יגובשו הסכמים או צווי הרחבה. אם המעסיק יבחר לשלם לעובד את שכרו, יהיה המעסיק זכאי לפיצוי מהמדינה, כאשר יותקנו תקנות, המסדירות את מתן הפיצוי ובכפוף לתנאים שייקבעו.
יש לציין, כי למעסיק ישנה סמכות ניהולית לאשר לעובד לעבוד מהבית בזמן המלחמה ואז העובד יהיה זכאי למלוא שכרו.
יודגש, כי על פי חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז- 1967 ההוראות לעניין חובת תשלום השכר למי שנעדר מעבודתו לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק זה.
משמעות הוצאת צו המאפשר גיוס עובדים במפעלים חיוניים
מכוח לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א – 1951, ביום 28.02.2026 בשעה 8:10 הכריז שר הביטחון על מצב חירום בעורף, על כל שטח המדינה למשך 48 שעות וזאת, עקב חשש לסבירות גבוהה שתתרחש התקפה על אוכלוסייה אזרחית. ביום 01.03.2026 האריכה הממשלה את תוקף ההכרזה של שר הביטחון על מצב חרום בעורף עד ליום ה- 12.03.2026.
בנוסף, עקב המצב הביטחוני, שר העבודה, חתם ביום 28.02.2026 בשעה 10:30 על צו להחלת פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום תשכ"ז- 1967, (להלן: " חוק שירות עבודה") שמשמעותו: עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים יכולים להמשיך ולעבוד בשטח שהוכרז "במצב מיוחד בעורף", בהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף.
חוק שירות עבודה, מסדיר את העסקתם של עובדים במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים בשעת חירום. "מפעל חיוני" הינו "כל מפעל או חלק ממנו, הפועל או שאפשר להפעילו לצרכי הגנת המדינה או בטחון הציבור או לקיום הספקה או שירותים חיוניים, ושאושר לענין זה בצו על ידי השר בהתייעצות עם שר הבטחון, ובשעת לחימה – על ידי שר הבטחון בהתייעצות עם השר; וכן כל מפעל או חלק ממנו שאפשר להפעילו לצרכי קיום המשק ושפעולתו חיונית לקיום הספקה או שירותים הדרושים לציבור או ליצוא, והשר, אישר אותו בצו לענין זה…".
"מפעל למתן שירותים קיומיים" הינו כל מפעל או חלק ממנו, שנותן שירותים קיומיים, כפי שיפורט להלן, ושהשר אישר אותו בצו לעניין זה לצורך מצב מיוחד בעורף או אירוע אסון המוני: אספקת מים, מזון או חשמל, וכן מתן שירותי אשפוז ובריאות, תברואה, תקשורת או דואר; שירות שיש לספקו לשם מניעת פגיעה חמורה באוכלוסייה או בשטח, שעליו חלה הכרזה על מצב מיוחד בעורף או הכרזה על אירוע אסון המוני…."
משילוב הוראות חוק הגנה על עובדים בשעת חירום וחוק שירות עבודה עולה, כי עובד שנקרא לשירות עבודה בצו של שר העבודה בשעת לחימה, אשר הגדירו את מקום עבודתו כמפעל חיוני, לא יהיה זכאי לשכר מהמעביד במידה ולא הגיע לעבודה.
כמו כן, יצוין כי אי התייצבות במקום עבודה שהוגדר "מפעל חיוני" מהווה לכאורה עבירה פלילית.
בנוסף, על פי חוק שירות עבודה, שר העבודה רשאי לקרוא בצו לאדם החייב בשירות עבודה או לאימון לשירות עבודה עד 3 ימים בשנה, ולגבי המקצועות הבאים עד 12 ימים בשנה: רופאים, אחים ואחיות, סגל רפואי סיעודי, סגל רפואי טכני, סגל רפואי אקדמאי אחר, עובדי מינהל ותחזוקה ברפואה, נהגים, עובדי מנוף ובתי מלאכה בנמלים, עובדי רשת החשמל, עובדי מתכת בייצור בטחוני, מפעילי ציוד מיכני הנדסי, עובדי מינהל, עובדים טכניים, בוחנים ושמאים בתחבורה.
עובד שנקרא לאימון על-פי החוק, לתקופה רצופה העולה על יום אחד, יראו אותו כאילו שירת אותה תקופה במילואים והוא יהיה זכאי לתגמולי מילואים בשל כל תקופת האימון, על-פי חוק הביטוח הלאומי.
הגבלת פיטורים
סעיף 2 לחוק הגנה על עובדים קובע, כי מעביד לא יפטר עובד בשל אחת מאלה:
- היעדרות מהעבודה או אי-ביצוע העבודה, עקב הוראה שניתנה בשעת התקפה, או עקב הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף, אשר בשלה נמנע מהעובד מלהתייצב בעבודתו או מלבצעה, ולעניין אדם עם מוגבלות – לרבות בשל מוגבלותו.
- היעדרות מהעבודה לצורך השגחה על ילדו (ילד עד גיל 14), אם יצאה הוראה מפורשת מאת כוחות הביטחון לסגור את מוסדות חינוך, או אם יצאה הנחיה כאמור, שלפיה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך, שבו לומד הילד או שבו הוא שוהה.
איסור הפיטורים חל גם על מעסיק בפועל של עובד קבלן כוח אדם, בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בנסיבות האמורות. עוד קובע סעיף 2 לחוק הגנה על עובדים, כי עובד שיפוטר בניגוד לאמור – פיטוריו בטלים.
על פי סעיף 11 לחוק הגנה על עובדים, הוראות החוק לעניין איסור פיטורים, לא יחולו על אלה: מי שנקרא לשירות עבודה; שוטר; סוהר; עובד השירות כהגדרתו בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002, ועובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים; חבר בארגון עזר, כמשמעותו בסעיף 8ב לחוק ההתגוננות האזרחית; עובד בגוף הצלה כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה תשל"א- 1971..
יצוין, כי בהתאם לחוק שירות עבודה, חל איסור לפטר מגויס מעבודתו אליה גויס, אלא בהיתר בכתב מהמפקח הכללי על כוח האדם.
עובד במילואים– חל איסור לפטר עובד אשר נקרא לשירות מילואים (צו 8) ובמשך 30 ימים מתום שירותו במילואים.
הכותבת – עורכת דין "כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ.
אין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים
