מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" נפגע רכושם של רבים מאזרחי ישראל, ולרבים עוד יותר נגרמו נזקים כלכליים ועקיפים בשל המלחמה. עסקים אשר הכנסותיהם נפגעו ונמנע מהם רווח ממשיכים לשאת בהוצאות כגון שכירויות, ארנונה, תשלומים לשכירים, הוצאות קבועות ועוד.
הפגיעה הקשה ברכושם של תושבי ישראל הנובעת מירי הטילים, והנזק הכלכלי העצום שנגרם לעסקים רבים במדינה, מקים זכאות לפיצויים ממס רכוש וקרן פיצויים על פי סוגי הנזקים. במאמר זה נסביר מהו "נזק עקיף" ומהו "נזק ישיר" ומהן האפשרויות העומדות בפני המעסיקים והעצמאים לתבוע פיצויים בגין נזקים אלה. זאת על סמך הסדרי הפיצויים שניתנו לאורך השנים בעקבות אירועים ביטחוניים שאירעו בעבר.
חוק מס רכוש וקרן פיצויים מבחין בין שני סוגי נזקים רלוונטיים: "נזק ישיר" ו"נזק עקיף":
"נזק ישיר" – נזק פיזי, פגיעה ברכוש ובנכסים. פיצוי מסוג זה יתקבל ללא קשר לזהות הניזוק ולמקום הנזק. מטרת הפיצוי היא החזרת המצב לקדמותו. כלומר, בפגיעה ישירה אין הבדל אם הנכס הניזוק הוא בחיפה או בקריית-שמונה; ואין הבדל אם הניזוק הוא אדם פרטי או עסק.
לדוגמה, פגיעת טיל בבית עסק, בדירת מגורים, ברכב, או בכל נכס אחר היא נזק פיזי שנגרם עקב המלחמה, מתוך כוונה לפגוע ברכוש ישראלי במהלך המלחמה או במהלך אירוע ביטחוני כזה או אחר. נזק ישיר הוא ההפרש בין שווי הנכס/ המלאי/ היבול לפני שניזוק לבין שוויו לאחר שניזוק.
כל מי שרכושו ניזוק נזק ישיר כפי שתואר לעיל, רשאי לתבוע ממס רכוש פיצוי בגין הנזק הישיר שנגרם לו. יש לציין שנזק ישיר ניתן למדידה בקלות יתרה.
את התביעה בגין נזק ישיר יש להגיש למס רכוש וקרן פיצויים – מחלקת הפיצויים והפטורים. התביעה תידון על ידי מנהל מס רכוש שייעזר בהערכת שמאי ממחלקת הפיצויים של מס רכוש, ולכן כדאי שגם התובע ידאג להביא שמאי מטעמו.
ראו להלן קישור להגשת תביעה מקוונת למס רכוש וקרן פיצויים: תביעה מקוונת – נזק ישיר – רשות המסים בישראל
"נזק עקיף" הוא ההפסד או מניעת הרווח, שגורם נזק מלחמה לעסק אשר ממוקם בתחום יישוב ספר ומופיע בחוק מס רכוש וקרן פיצויים; או ביישוב אחר אשר הוגדר ככזה וזכאי לפיצוי מהממשלה. מדובר בנזק כלכלי לעסק שנפגע משמעותית ברווחיותו עקב פגיעה במלאי או עקב אי הפקת רווחים מפעילות שוטפת או עקב ירידה במחזורים.
כאמור, התנאי הראשוני לקבלת פיצוי על נזק עקיף הוא קשר ישיר בין הנזק העקיף לבין יישוב הספר או יישוב אחר שהוגדר על ידי הממשלה.
לעומת נזק ישיר שניתן למדידה בקלות, מדידת נזק עקיף היא מורכבת יותר, שכן התקנות מגדירות נזק עקיף כנזק הכולל הפסד או מניעת רווח, שאותם לא יכול היה הניזוק למנוע לו פעל באופן סביר כדי למנעם.
את התביעה בגין אובדן הרווחים יש להגיש למחלקת הפיצויים והפטורים של רשות המסים והיא תיבחן על ידי אנשי מקצוע, שמאים, כלכלנים, מפקחים וגורמים נוספים מטעם המדינה.
בעקבות אירועים ביטחוניים קודמים והוראות מס רכוש שניתנו לגביהם, פרסמו מס רכוש וקרן פיצויים נהלים באשר לאופן הגשת תביעות ב"מסלול ירוק" וב"מסלול אדום".
המסלול הירוק הוא מסלול פשוט יחסית, המבוסס על נוסחה לפיצוי מהיר, והפיצוי שיתקבל בו הוא רק במסלול שכר.
המסלול האדום מאפשר לעסקים לתבוע את הנזק הכלכלי הספציפי שנגרם להם שלא על סמך נוסחה, אלא על סמך תחשיב כלכלי ספציפי שיחשב הניזוק עצמו עבור עסקו, באמצעות מומחים מטעמו.
עסקים שנמצאים ביישובי ספר, ובכללם יישוב שמרוחק עד שבעה ק"מ מרצועת עזה, זכאים לפיצויים בהתאם לתקנות הקבע, שנמצאות בתוקף תמיד. עסקים אלה יכולים לבחור אם להגיש תביעה במסלול האדום או במסלול הירוק.
לעניין פיצויים לעסקים שרחוקים יותר משבעה ק"מ מרצועת עזה אין עדיין הנחיות, ויש לעקוב אחר הודעות רשות המיסים. ייתכן כי יותקנו תקנות פיצויים בהוראת שעה.
בגדרו של "נזק עקיף" נכלל גם פיצוי על שכר עבודה ששילם המעביד לעובדו, אף על פי שעובדו לא עבד בעבורו. אם העובד לא עבד בשל הוראות כוחות הביטחון, והמעביד שילם לו שכר עבודה אף על פי שהוא לא עבד בעבור מעבידו, יפוצה המעביד בהתאם לעלות שכר העבודה של העובד למעביד. הפיצוי למעביד על שכר העבודה, ששילם לעובד על עבודה שלא עבד בה בעבורו, מוגבל בתקרת השכר המרבי, ומותנה בשני תנאים מצטברים:
א. המעביד אכן שילם את השכר לעובדו.
ב. בשלושת החודשים שקדמו לחודש שבו אירע הנזק, שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד; ואם עבד העובד פחות משלושה חודשים אצל המעביד – בתנאי ששולמו תשלומי החובה מיום קבלת העובד לעבודה. בעבר, לשם מניעת מחלוקות, מונתה ועדה לקביעת השעות אשר בהן לא עבד עובד בעבור מעבידו לפי הוראות כוחות הביטחון.
להלן קישורים לפרסומי רשות המסים:
למאמר נוסף בנושא זה – לחצו כאן
הכותב – מומחה במיסים, מצוות מומחי המס במערכת כל מס
