זכאות לקצבת אזרח ותיק על אף שהות מהותית בחו"ל
הצטרפו לניוזלטר והישארו מעודכנים

זכאות לקצבת אזרח ותיק על אף שהות מהותית בחו"ל

מאת: רו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן; | רו"ח (משפטן) ישי חיבה | 09/06/2021
| |

בית הדין האזורי קיבל ביום 1 במאי 2021 את תביעתו של יצחק צ'פניק וקבע כי בהגיעו לגיל פרישה היה תושב ישראל, על אף שהותו הממושכת בחו"ל, ולכן הוא זכאי לקצבת אזרח ותיק.

בית הדין האזורי (ב"ל 74893-07-19) קיבל ביום 1 במאי 2021 את תביעתו של יצחק צ'פניק (להלן: המבוטח) וקבע כי בהגיעו לגיל פרישה היה תושב ישראל, על אף שהותו הממושכת בחו"ל, ולכן הוא זכאי לקצבת אזרח ותיק.

עיקרי החוק וההוראות

זכאות לאזרח ותיק מותנית בהגיע המבוטח לגיל המזכה בהיותו תושב ישראל, למעט חריגים.

על פי ההנחיות, במוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") קיים הליך אוטומטי של שלילת תושבות עם אפשרות לערעור של מי ששוהה בחו"ל מעל חמש שנים. פקיד הביטוח והגבייה רשאי לבחון תושבות באופן יזום גם לפני חלוף חמש שנים, לרבות במקרה של תביעה לקצבת אזרח ותיק.

תמצית עובדתית

המבוטח הוא יליד ישראל, ועבד בישראל עד אוגוסט 2016 בעסק שהקים.

בשנות השבעים התחתן בישראל ונולדו לו ארבעה ילדים, שכולם תושבי ישראל.

בשנות התשעים התגרש, התחתן בשנית עם עולה חדשה מספרד, ולזוג נולדו שני ילדים.

משפחתו (למעט אשתו השנייה וילדיהם המשותפים) וחבריו גרים בישראל, מתנהל לו תיק במס הכנסה, הוא הגיש דוחות ושילם מיסים עד שנת 2019, בעל רישיון נהיגה בתוקף בישראל, חשבון בנק וכרטיס אשראי בישראל, ובבעלותו דירה שהושכרה בשנים האחרונות שבהן שהה בחו"ל. בית אחר שהיה בבעלותו נמכר.

החל משנת 2018 החל לקבל תשלומי פנסיה מחברות ביטוח בישראל (בגין העסק שהיה לו), שמהם נוכו מס במקור ודמי ביטוח לאומי.

למבוטח אין עבודה או הכנסות בספרד, אין לו אזרחות זרה והוא שוהה בספרד באישור שהייה זמני.

בתחילת 2018 הגיש תביעה לקצבת אזרח ותיק, שאושרה בסמוך. ואולם, בסוף 2019 התבקש על ידי המל"ל למלא שאלון תושבות, ומשלא השיב, הודיע לו המל"ל על שלילת זכאותו לקצבת אזרח ותיק עקב היותו במעמד של "אינו תושב" ביום הגיעו לגיל הזכאות. נוסף על כך נשללה זכאותו לתוספת תלויים (אשתו ושני ילדים). המל"ל אף טען להצהרה כוזבת של המבוטח בהתייחסו לשהייה בחו"ל.

כתוצאה מכל האמור נוצר למבוטח חוב למל"ל של כ-50 אלפי ש"ח.

העיקר המוחלט של הנמקות המל"ל לקביעה היה נתוני השהייה המועטים של המבוטח ושל אשתו השנייה וילדיו בישראל, בשנים 2016 ואילך. עוד טען המל"ל שמטרת מעברו לספרד היה בשל רצונה של אשתו השנייה לעבוד שם.

דיון והחלטה

כיוון שהמבוטח היה תושב ואזרח ישראל כל ימי חייו עד להחלטת המל"ל, הרי נטל ההוכחה לכך שמעמדו של המבוטח השתנה הוא על המל"ל.

בית הדין נשען על הלכות בית הדין הארצי ובהן הלכת נדאא חלאילה, שם נקבע כי: "שלילת תושבותו של אדם, קל וחומר של אזרח, כרוכה בפגיעה בזכויותיו כלפי המדינה. אינטרס ההגנה על הזכויות הכרוכות בתשובות הוא גבוה שכן שלילת התושבות מביאה לפגיעה בזכויותיו החוקתיות ולזכויות סוציאליות הראויות אף הן להגנה מיוחדת…"

אמנם על פי בדיקת ביקורת הגבולות מיום הגיעו לגיל הפרישה המבוטח שהה רוב הזמן בחו"ל (כ-90% מהשנה), אלא שיש לבחון את מרב הזיקות ולא רק ימי שהייה.

אין להתעלם מהעובדה שרוב ימיו חי וגדל בישראל, עובדה המלמדת על הזיקה האמיצה והקשרים החברתיים והסביבתיים שלו לישראל. נוסף על כך, למבוטח ארבעה ילדים בישראל, והוא בעל נכסים פיזיים, דירה, כספים וחשבונות בנק בישראל.

באיזון בין מכלול הנסיבות הקושרות את המבוטח לישראל עד אוגוסט 2016, עם העובדה שלדעת בית הדין חלק ניכר מאותן נסיבות המשיכו להתקיים עד פברואר 2019 והעובדה שהמבוטח לא שהה בחו"ל תקופה ארוכה של יותר משנה מבלי לשהות כ-10% מהשנה בישראל, לא היה למל"ל מקום לבחון את מעמדו של המבוטח כבר בפברואר 2019.

היה על המל"ל להמתין עם בחינת התושבות לאחר פרק זמן ארוך יותר.

בית הדין מוצא תימוכין לקביעה האחרונה בנוהל פנימי של המל"ל משנת 2012, ולפיו רק ככל שלאחר מועד הזכאות לגמלה נמצא כי המבוטח שוהה בחו"ל יותר משנה, יבצע המל"ל בדיקת תושבות.

ולסיכום: "איננו סבורים… שהיה מקום לבחון את תושבות התובע במועד בו היא נבחנה. זאת, במיוחד כאשר התושבות נבחנה ונשללה רטרואקטיבית תוך יצירת חובות לתובע".

סוף דבר – התביעה התקבלה.

בשולי הדברים

נציין כי בטופס בל/480 של המוסד לביטוח לאומי – טופס "תביעה לגמלת אזרח ותיק" מתבקש התובע לציין תקופות היעדרות מן הארץ (החל מגיל 18 ואילך) – רק ככל שתקופות אלו ארוכות מחמש שנים(!)

כמו כן, ממש לא למותר לציין כי אך בדצמבר 2020 תיקן המל"ל באתרו את הדף הרלוונטי לתושבות בגיל השלישי, וכך מופיע שם כיום:

מבחן תושבות לבני הגיל השלישי

בני הגיל השלישי ששוהים בחו"ל יותר מאשר בישראל, יוכלו במקרים מסוימים להמשיך להיות מוכרים כתושבי ישראל, גם לאחר 5 שנים. הביטוח הלאומי מכיר בכך שבני הגיל השלישי פנויים יותר לנסיעות תכופות לחו"ל, ולכן אנו מתחשבים בוותק התושבות שצבר בן הגיל השלישי לאורך השנים בישראל, ומגמישים את מבחן התושבות.

לדוגמה, אזרח ישראלי שחי בישראל שנים רבות, ובסמוך להגיעו לגיל הפרישה או לאחר הגיעו לגיל הפרישה הוא מרבה לצאת מהארץ כדי לבקר את ילדיו או כדי לטייל. על פי רוב הביטוח הלאומי ימשיך להכיר בו כתושב ישראל, והוא ימשיך להיות זכאי לשירותי בריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, גם אם בממוצע הוא שוהה בחוץ לארץ יותר מאשר בישראל, ובתנאי  שהוא לא העביר את מרכז חייו לחוץ לארץ".

כך או אחרת, אין ספק כי המל"ל בוחן ויבחן את תושבותו של מבוטח כשיגיש בקשה לקצבת אזרח ותיק, וסוגיות אלו מגיעות תדיר לערכאות.

אי לכך אנו ממליצים לכל תושבי ישראל כי בהתקרב המועד הקובע לזכאות לגמלת אזרח ותיק, ישקלו היטב את תקופות שהייתם מחוץ לישראל.

הכותבים - אורנה צח-גלרט, רואת חשבון, יועצת ומרצה לענייני הביטוח הלאומי, יו"ר ועדת הקשר עם המוסד לביטוח לאומי בלשכת רואי חשבון ornazachcpa@gmail.com
חיים חיטמן - ממשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ
רו"ח (משפטן) ישי חיבה - שותף במשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ www.ahec-tax.co.il

| |
מאמרים נוספים באותו נושא
המוצרים שלנו