ביה"ד: מתן זכויות לנשים בסיכון לפי חוק משפחות עצמאיות אינו תלוי בשהות במקלט בסמיכות לבקשה
הצטרפו לניוזלטר והישארו מעודכנים

ביה"ד: מתן זכויות לנשים בסיכון לפי חוק משפחות עצמאיות אינו תלוי בשהות במקלט בסמיכות לבקשה

מאת: עו"ד שוש גבע | עורכת תוכן במאגרים משפטיים | 14/06/2021
| |

בית הדין הארצי לעבודה קיבל תביעת אישה נפגעת אלימות נגד המל"ל להכרה כהורה עצמאי לצורך קבלת מענק לימודים עבור ילדיה. נקבע כי הן לשון חוק משפחות עצמאיות  והן תכליתו אינם תומכים בעמדת המל"ל, המצמצמת את האוכלוסייה עליה נועד התיקון להגן באופן שתכלול רק נשים ששהו במקלט בתקופה שהיא סמוכה למועד יציאתן לחיים עצמאיים או מועד הגשת הבקשה למענק.

במרכז ההליך דנא ניצבת מחלוקת הנוגעת לפרשנות סעיף 1 ( 2)(ג) לחוק משפחות עצמאיות, ולשאלה האם עולה ממנו דרישה לסמיכות זמנים כלשהי על מנת להקים לאישה נפגעת אלימות את הזכות להיחשב "הורה עצמאי".  המערערת , גרושה ואם לארבעה ילדים קטינים, מגדלת לבדה את ארבעת ילדיה, חלקם סובלים מבעיות בריאותיות וקשיים שונים. במהלך שנות הנישואים סבלה מאלימות פיזית ונפשית מצד בעלה. המערערת שהתה פעמיים במקלט לנשים מוכות, ובשנת 2016 פתחה בהליך לסיום קשר הנישואין. ביולי 2017, עזבה המערערת את הבית עם ילדיה הקטנים ועברה להתגורר בעיר אחרת. בנובמבר 2018 התקבלה תביעת הגירושים. במכתב מטעם עובד סוציאלי באגף לשירותים חברתיים בעירייה, שהוגש במסגרת הדיון. בערעור, נכתב שהמערערת אינה מקבלת סיוע כלכלי מהגרוש בצורת מזונות או כל השתתפות אחרת במימון צרכי הילדים וכי היא עובדת במשרה מלאה אך משתכרת שכר מינימום. עוד נכתב כי האלימות של הגרוש כלפי המערערת לא פסקה, וכי הוא מגיע לעיתים לביתה ללא הודעה מוקדמת, וממשיך להתעלל בה. משכך המערערת עדיין מוגדרת "אישה בסיכון".

המערערת טענה כי הפרשנות שאימץ בית הדין האזורי לפיה תכלית חוק משפחות עצמאיות מחייבת סמיכות בין פתיחת ההליך לשחרור מקשר הנישואים ובין השהות במקלט מהווה פרשנות בלתי סבירה המצמצמת את זכויותיהן של נשים נפגעות אלימות וזאת בניגוד לתכלית החוק. תכליתו של סעיף 1 ( 2 ()ג( לחוק היא להקל על ההכרה בנשים נפגעות אלימות כ"הורה עצמאי", כדי להבטיח את זכאותן לסיוע כספי מטעם המדינה דוגמת מענק הלימודים. לשון הסעיף ברורה ולא עולה ממנה כל דרישת סמיכות בין תקופת השהות במקלט לבין המועד שבו נפתח הליך לשחרור מקשר הנישואים.

המל"ל טען כי אין כל משמעות לכך שהמערערת שהתה במקלט 12 שנים לפני הגשת הבקשה למענק לימודים משום שהיא פתחה בהליך בבית המשפט לענייני משפחה רק בשנת 2016 ואף חזרה להתגורר עם בעלה עד שנת 2017. פרשנות המערערת מתעלמת מתכלית סעיף 1 ( 2)(ג) לחוק משפחות עצמאיות ומביאה לאבסורד לפיו אישה תהיה זכאית למענק כלכלי בגין קשיים שחוותה שנים רבות לפני הגשת הבקשה למענק לימודים.

כב' השופטת ס' דוידוב-מוטולה פסקה כי יש לקבל את הערעור. דבר החקיקה העומד להכרעה הוא סעיף 1(2)(ג) לחוק משפחות עצמאיות, ולא סעיף 74 לחוק הביטוח הלאומי, שלגבי הוראותיו אין למעשה מחלוקת. האופן שבו מגדיר המל"ל את יריעת המחלוקת ולפיה "הערעור שלפנינו עניינו בתכלית מענק הלימודים וסעיף 1(2)(ג) לחוק משפחות עצמאיות..." אינו מדויק, ומקפל בתוכו הנחה לפיה יש לפרש את סעיף 1 (2)(ג) לחוק משפחות עצמאיות בנשימה אחת עם סעיף 74 לחוק הביטוח הלאומי. הנחה זו אינה מובנת מאליה, שהרי ההיכללות במעמד "הורה עצמאי" נוגעת להטבות רבות נוספות מכוח חוק משפחות עצמאיות וחוקים נוספים, ולא רק למענק הלימודים. השאלה שעומדת להכרעה נוגעת לפרשנות חוק, בשונה מהשלמת חסר חקיקתי. בנוסף, ענייננו בשאלה משפטית בדבר פירוש הוראת חוק, ומשכך יש לבחון את טענות הצדדים בראי הכללים לפירוש חקיקה -ע"ע (ארצי) 4333-11 בעניין גוטמן, זאת בשונה מביקורת שיפוטית על החלטות פקידי המוסד או על נהליו הפנימיים, שנעשית בהתאם לכללי המשפט המנהלי. בעניין גוטמן נקבע כי פרשנותו של דבר חקיקה נפתחת בלשון, ובמסגרת זו "יש לאתר את כל המשמעויות שלשון הטקסט יכולה לאצור, קרי אלה שיש להן נקודת אחיזה -ולוּ מינימאלית - בלשון החקיקה". בשלב השני שעניינו תכלית החקיקה,  יש להעדיף מבין האפשרויות השונות שלשון החוק יכולה לשאת את זו המגשימה את תכלית החקיקה בצורה הטובה ביותר. חוק משפחות עצמאיות נחקק במקור תחת השם "חוק משפחות חד-הוריות" ונולד מתוך הכרה בנטל הכבד - מבחינה כספית, תפקודית ורגשית- הכרוך בגידול ילדים כאשר הוא מבוצע על ידי הורה אחד בלבד. במסגרת תיקון 3 לחוק התווסף סעיף 1 (2)(ג) שהוא סעיף ספציפי שנועד לאישה נפגעת אלימות. במסגרת סעיף החוק תוקן משך השהות הנדרש במקלט ל- 90 יום בתוך תקופה של 12 חודשים. החשיבות לענייננו היא כי למרות שהסעיף נוקב במספר מונחי זמן, אין בו כל דרישה להתקיימות תנאיו במקביל זה לזה או בכל יחס זמנים אחר. הסעיף אף אינו כולל מילים כגון "סמיכות", "בתכוף", "בזמן ש" או "במקביל". מבחינה מילולית-לשונית החוק אינו מכיל אם כך כל דרישה, מפורשת או משתמעת, לסמיכות זמנים. במקום זאת, כוללת הגדרת "הורה עצמאי" לפי חלופה זו שלושה תנאים מצטברים שלשון החוק אינה קובעת אם יש יחס של זמן ביניהם ואם נדרשים הם להתקיים במקביל: היותה של האישה  הורה המגדל את ילדיו לבדו, שהייתה במקלט לנשים מוכות 90 ימים לפחות מתוך 12 חודשים, ופתיחה בהליך גירושין והתמדה בו במשך 6 חודשים לפחות. במסגרת תנאי זה כלולות לפיכך שתי הקלות נוספות לנשים נפגעות אלימות: הראשונה מצמצמת את משך הזמן בו נדרשת האישה לפעול במסגרת הליך הגירושין לשישה חודשים במקום שנתיים; השנייה היא פטור מוחלט מהדרישה לפתיחת הליך גירושין, כל עוד ניתן אישור כי פתיחתו עלולה לסכן את חיי האישה או חיי ילדיה.

בהמשך לאמור נקבע כי נראה כי המל"ל מסכים עם תכלית זו של הסעיף אך גוזר ממנה מטרה צרה של סיוע כלכלי בסמוך לשהייה במקלט בלבד, נוכח הקושי הכלכלי הנובע מעצם השהייה בו. הצגתו של סעיף 1 (2)(ג) בדרך זו מצמצמת יתר על המידה את תכליתו. תכליתו העיקרית של תנאי השהייה במקלט היא ללמד כי לפנינו אישה נפגעת אלימות, וככזו נכללת בגדרה של האוכלוסייה עליה ביקש המחוקק להקל במסגרתו של הסעיף. יש לזכור כי מתן ההטבות מכוח החוק אמור להתבצע באופן פשוט ויעיל במידת האפשר, וכי אין אפשרות מעשית שכל גוף שמעניק הטבה יידרש לבצע בדיקה עובדתית לגבי היותה של האישה הרלוונטית נפגעת אלימות אם לאו. משכך, בחר המחוקק תנאי "טכני" ככל האפשר לצורך כך, שבדיקתו פשוטה. התנאי מתייחס לעצם שהות האישה במקלט לנשים מוכות. השהייה במקלט מהווה אם כך אינדיקציה להיותה של האישה נפגעת אלימות, וכן יכולה ללמד על היותה בסכנה ועל נקיטתה בצעד ראשון, שלאו דווקא הושלם באותה עת, ביציאתה לחיים עצמאיים. הן לשון החוק והן תכליתו אינם תומכים בעמדת המל"ל, המצמצמת את האוכלוסייה עליה נועד התיקון להגן באופן שתכלול רק נשים ששהו במקלט בתקופה נתונה, שהיא סמוכה למועד יציאתן לחיים עצמאיים או מועד הגשת הבקשה למענק. בתוך כך נקבע כי לצורך עמידה בתנאי הסעיף די בשהות האישה במקלט בתקופת זמן כלשהי בעבר, ואין להוסיף לכך תנאי שלא נדרש על ידי המחוקק ועניינו סמיכות זמנים בין השהייה במקלט לבין הפרידה הסופית מבן הזוג.

זאת ועוד נפסק כי תכליתו של התיקון היא לפיכך תכלית רחבה, של סיוע לנשים נפגעות אלימות נוכח ההשלכות רחבות ההיקף של האלימות כלפיהן והרצון לסייע להן לצאת ממעגל האלימות ולתמוך ביציאתן לחיים עצמאיים, כאשר התמיכה אמורה להינתן במועד היציאה לחיים. העובדה כי המערערת לא שהתה במקלט פעם נוספת במועד סמוך לעזיבת הבית ולהגשת הבקשה למענק לא מלמדת על הפחתה באלימות כלפיה או בקשיים הרבים עמם נאלצה להתמודד, אלא על קושי פרקטי הנובע ממצב המקלטים. נתון נוסף שיש לקחת בחשבון הוא כי נשים רבות שיצאו מהמקלטים חוזרות לבן הזוג הפוגע, בין היתר בשל תלות כלכלית והחשש להיזרק ברחוב עם ילדיהן. השהייה במקלט אינה בהכרח נקודת מקפצה לחיים עצמאיים כי אם נקודה על פני רצף קשה, שאין משמעותה פרידה סופית מבן הזוג האלים.

מן הכלל אל הפרט נקבע כי המערערת שהתה פעמיים במקלט לנשים מוכות: בשנת 2002 ובשנת 2006 , בשתי הפעמים היה זה לתקופה של למעלה מ- 90 יום ברצף. שהותה במקלט לא צריכה הייתה להתרחש סמוך לפתיחת ההליך באוקטובר 2016 ועזיבתה את הבית ביולי 2017 . למעלה מן הצורך הובהר שהגם שחלפו כ- 10 שנים, השהות במקלט לא אירעה "במנותק" מהפרידה ומהפתיחה בהליך אלא היוותה חלק מרצף של חיים במעגל האלימות. כפי שעולה מן הדו"חות הסוציאליים, המערערת מעולם לא חדלה להיות נפגעת אלימות ולמעשה גם לאחר שעזבה את ביתה נאלצה לפנות לבית המשפט לצורך קבלת צו הגנה. נפסק כי המערערת עומדת לפיכך בתנאים הקבועים בסעיף 1 (2)(ג) לחוק. העובדה שהתהליך שעברה נמשך זמן אינה מלמדת כי הקשיים שעמם התמודדה "התיישנו" אלא על גודל המצוקה שלה. מטרת חוק משפחות עצמאיות היא להקל על קשיי היום-יום של הורים עצמאיים כאשר התנאי היסודי הוא היותם ללא בני זוג. במקרה זה המערערת אכן בלי בן זוג, אין חולק בדבר כנות הפרידה מהגרוש, ואין חולק שעזבה את ביתה ובכך גם נותקה מסביבת החיים. השאלה אם המערערת עומדת בתנאי הזכאות למענק הלימודים צריכה להיבחן במועד הגשת הבקשה למענק, ובמועד זה כל שיש לשאול הוא האם המערערת עונה על תנאי סעיף 1 (2)(ג) לחוק ואם ילדיה הם בגיל המתאים לצורך קבלת המענק נכון למועד הגשת הבקשה. מהפרשנות שנתן ביהמ"ש להוראות החוק ברי כי התשובה לשאלות אלה היא חיובית.

לאור האמור לעיל, הערעור התקבל. נקבע כי המערערת זכאית למענק לימודים לשנת 2018-2019 בעבור ארבעת ילדיה.

המערערת יוצגה ע"י עו״ד טליה רמתי ועו"ד נירה שלו; המל"ל יוצג ע"י עו״ד כפיר אמון

עב״ל 44545-02-20

לעדכונים שוטפים בזמן אמת, ייעוץ ושלל כלים חיוניים

אל תבזבזו זמן בהבנת החוקים והתקנות - פנו אלינו! מלאו את הטופס או חייגו *8109
| |
מאמרים נוספים באותו נושא
המוצרים שלנו