חדלות פירעון וקורונה: ביהמ"ש יישם את הוראת השעה שנחקקה בעקבות משבר הקורונה
הצטרפו לניוזלטר והישארו מעודכנים

חדלות פירעון וקורונה: ביהמ"ש יישם את הוראת השעה שנחקקה בעקבות משבר הקורונה

מאת: עו"ד אבנר שילה | | | 01/08/2021
| |

ביהמ"ש המחוזי דן בבקשתה של חברה שנקלעה לקשיים כלכליים בעקבות מגפת הקורונה להורות על עיכוב הליכים משפטיים נגד החברה לשם גיבוש הסדר חוב כולל מול הנושים. בקשת החברה התקבלה, חרף התנגדות הנושים, וכמו כן הורה ביהמ"ש על עיכוב הליכים 'אישי' כנגד בעל המניות ומנהלה של החברה

חברה העוסקת במתן שירותי הנדסה למוסדות ולחברות פרטיות בפרויקטים שונים בתחום הבניה, תמ"א 38 ותכניות פינוי-בינוי (להלן: "החברה"), הגישה בקשה להורות על עיכוב הליכים משפטיים נגדה במשך תקופה של 90 ימים וכן להורות על עיכוב הליכים משפטיים כנגד בעל המניות ומנהל החברה לתקופה של 45 ימים. במסגרת הבקשה טענה החברה כי נקלעה בשנים האחרונות למחנק תזרימי אולם המשיכה את פעילותה אך בעקבות מגפת הקורונה ירדה פעילות החברה באחוזים ניכרים, עובדה אשר פגעה אנושות באפשרות החברה לשרת את החוב במקביל לפעילותה השוטפת. על פי הבקשה, החברה מקבלת הכנסה חודשית משמעותית בגין הפרויקטים להם היא נותנת שירותים, המביאה אותה לרווח וכי ביכולתה להמשיך לבצע את השירותים הנ"ל, אם וככל שיינתן לה "פסק זמן" לשם התארגנות ולגיבוש הסדר חוב כולל מול הנושים. החברה פירטה בבקשה את חובותיה בסך של כ- 990,000 ש"ח לרשויות המס, לביטוח הלאומי, למנורה מבטחים, לשלושה בנקים ולעובד שהגיש נגד החברה תביעה בבית הדין האזורי לעבודה. במסגרת ההסדר המוצע בבקשה, החברה מציעה תשלום של מלוא חובותיה לנושים בדין קדימה וכן תשלום אחוזים ניכרים מהחוב לנושים הבלתי מובטחים. עוד נטען כי מתן צו לפתיחת הליכים נגד החברה עלול לפגוע בפעילותה השוטפת של החברה ובוודאי שלא ימצה את יכולת החברה לשרת את החוב כלפי הנושים. החברה הציעה להפריש מידי חודש סכום חודשי של 8,500 ש"ח אשר ישולם במהלך החודשיים הקרובים של עיכוב ההליכים, עד לגיבוש ההסדר הסופי ואישורו על ידי הנושים ועל ידי ביהמ"ש.

נושי החברה התנגדו לבקשה לעיכוב הליכים. כך, למשל, בנק לאומי, שהוא הנושה הגדול ביותר, טען כי החברה חתמה על שני הסכמים עם הבנק, במסגרתם הסכים הבנק לקבלת תשלום חודשי נמוך עד לסוף השנה, על מנת להקנות למבקשת "פסק זמן". עוד נטען כי הסיבה להגשת הבקשה נעוצה בחשש כי רשות המסים תנקוט באמצעי  גביה אשר ישתקו את פעילות החברה; בנק הפועלים טען כי אין הצדקה לעיכוב הליכים בתיק אשר כולו עומד על תביעות שעתידות להתברר בעוד מספר שנים ולא במהלך העיכוב המבוקש, וכי גם אם התביעות יסתיימו בהצלחה, אין בטוחה כי התשלום על פי פסקי הדין יבוצע וייתכן ויידרש זמן נוסף לצורך גביית החוב באמצעות  ההוצאה לפועל. לעומת זאת, הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן: "הממונה") תמך בבקשה. לטענתו, מדובר בחברה פעילה המבוססת על פעילות בעל המניות וכישוריו האישיים כהנדסאי מוסמך, וכי בשלב זה אין בפני ביהמ"ש את המידע הכלכלי המלא ומשום כך נכון למנות מנהל הסדר שיוכל לעמוד על ההכנסות הצפויות לחברה ועל יתר הנתונים, כך שיובא בפני הנושים הסדר שאינו מבוסס על השערות וניחושים.

בהכרעת הדין בחן ביהמ"ש המחוזי (כב' השופט אביגדור דורות) את ההוראות הרלוונטיות בפרק א'1 לחלק י' של חוק חדלות פירעון שעניינו עיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב - הוראת שעה. בהתאם לדברי ההסבר להצעת החוק ,מטרתה של הצעת החוק היא ליצור מתווה חדש בעקבות תקופת הקורונה אשר מעודד חייבים לפנות להליכים של הסדר חוב. לשם כך נקבע מסלול ייעודי לטיפול בחובות של חייבים שנפגעו מהמשבר, שיפעל לתקופה קצרה ומוגבלת, וזאת בשאיפה להגיע להסדר חוב מוסכם לפירעון החובות כחלופה להליכי חדלות פירעון מלאים, אם הדבר ניתן.

לאחר מכן, ועל רקע התכלית האמורה, בחן ביהמ"ש את הוראות סעיף 319ז(א) לפיהן ביהמ"ש יורה על עיכוב ההליכים נגד התאגיד אם מצא כי מתקיימים שלושה תנאים מצטברים, אלא אם כן מצא ביהמ"ש כי אין סיכוי סביר לאישור הסדר החוב. שלושת התנאים המצטברים הם: האחד, עיכוב ההליכים נדרש לשם גיבוש הסדר החוב; השני, אין חשש סביר כי הפעלת התאגיד בתקופת עיכוב ההליכים תפגע בנושים; השלישי, יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד עד אישור הסדר החוב. ביהמ"ש מצא כי כל התנאים לעיכוב הליכים התקיימו: בהתאם לבקשה, חלק מהנושים כבר החלו לפעול נגד החברה בעוד יתר הנושים ממתינים לשיפור מצבה; עיכוב ההליכים נדרש על מנת למנוע נקיטה בהליכי גביה אשר ישתקו את פעילות החברה באופן שיכשיל כל אפשרות של גיבוש הסדר; כמו כן, הסכום שהחברה מוכנה להפקיד מידי חודש (סך של 8,500 ש"ח) יאפשר להפעיל את החברה בתקופת עיכוב ההליכים מבלי לפגוע בנושים. ביהמ"ש התייחס בקצרה גם להוראת סעיף 319ז(ב) לפיה ביהמ"ש לא יורה על עיכוב הליכים אם מצא כי מתקיים אחד מאלה: יש חשש ממשי כי התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו או יש חשש ממשי כי התאגיד פועל לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבריח אותו מנושיו או יש חשש ממשי כי התאגיד עושה שימוש לרעה בעיכוב ההליכים. בנסיבות העניין, ביהמ"ש קבע כי אף אחד מהתנאים אינו מתקיים.

לסיום הכרעת דינו, התייחס ביהמ"ש גם לבקשה לעיכוב הליכים 'אישי' נגד בעל המניות בחברה: בקשה זו נסמכה על הטענה כי בעל המניות ערב לחלק נכבד מחובות החברה, כי פעילות החברה מתבססת על בעל המניות שהינו העובד היחיד בחברה, והרוח החיה בה וכי נדרש כי בעל המניות יקדיש את כל זמנו ומרצו לביצוע הפרויקטים השונים מבלי שיאלץ להתמודד עם הליכים שיינקטו נגדו בשל הערבויות האישיות שנחתמו על ידו כלפי נושי החברה. בהתאם לסעיף 319ח לחוק רשאי בית המשפט בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו להורות  על עיכוב הליכים לגבי נושא משרה בתאגיד ככל שעיכוב ההליכים חיוני לשם גיבוש הסדר החוב ואישורו וכן ככל שההליכים נגד אותו גורם נובעים מפעילותו בתאגיד או מהחובות שבהם חב  התאגיד. ביהמ"ש פסק כי נראה שתנאי החוק מתקיימים במקרה זה ביחס לבעל המניות ומשום כך עיכוב ההליכים יחול הן על הליכים כנגד התאגיד והן על הליכים כנגד בעל המניות ובתנאי שמדובר בהליכים  הנובעים מפעילותו בחברה או מהחובות של החברה שהוא ערב להם.

לפיכך, ומהנימוקים המפורטים לעיל, ביהמ"ש קיבל את הבקשה והורה על עיכוב הליכים לתקופה של 3 חודשים נגד החברה ונגד בעל המניות לשם גיבוש הסדר החוב. כמו כן, נקבע כי החברה תפקיד בחשבון הבנק שייפתח על ידי מנהל ההסדר סך של 8,500  ש"ח לחודש, במשך 3 חודשים

חדל"ת 30169-07-21

 

| |
מאמרים נוספים באותו נושא
המוצרים שלנו