שנת 2020 הייתה ללא ספק אחת השנים המעניינות והמפתיעות שחווינו, שנה אשר הביאה איתה מציאות חדשה וזרה לכולנו. השנה המפתיעה ומרוץ הזמן גרמו לרובנו להדחיק את העובדה כי סיומה של השנה כבר נמצא מעבר לפינה. השנה האזרחית החדשה ותחילתה של שנת המס החדשה מביאות עמן אתגרים לא פשוטים שאיתם ייאלצו להתמודד ברשות המיסים ואף בעסקים רבים.
המשבר הכלכלי שהתרחש בעקבות התפרצותו של נגיף הקורונה לא פסח על כיסה של המדינה ורק העמיק את הגירעון שבו היא נמצאת. היעדרו של תקציב שנתי, אחוזי אבטלה המטפסים מעלה ועתה סבב בחירות נוסף, מציגים לנו תחזיות קודרות לשנה החדשה, וזאת עוד לפני שהתחילה. עם השנים הפכה מלאכת המילוי של קופת המדינה בידי רשות המיסים לקשה ומאתגרת, אך הפעם זו תהיה משימה קשה אף יותר ונראה כי ברשות המיסים מחשבים מסלול מחדש ומנסים להחזיר עטרה ליושנה.
אתגרי רשות המיסים
ככלל, האתגר העיקרי של הרשות לשנת 2021 הוא לאו דווקא גביית מיסים כי אם ייעול והנגשה של כל מנגנון המענקים והסיוע לעסקים קטנים ובינוניים (עצמאים וחברות). בסופו של דבר, יכולתה של המדינה לחזור למצב של גביית מיסים משמעותית, תלויה במידה רבה באמון הציבור במערכת. אמון זה התערער מאוד בשל הצורה המגושמת שבה התנהלו הדברים עד כה ובשל הקשיים שבהם נתקלו חברות ועצמאים, בעלי עסקים קטנים ובינוניים, במילוי הטפסים וקיום הדרישות השונות בדרך לקבלת הסיוע המיוחל. חשוב מאד להחזיר את האמון ולהעניק לציבור משלמי המיסים את התחושה שהמערכת יעילה בתפעול העברת המענקים והסיוע, באותה המידה לפחות שבה היא יעילה בגביית המיסים.
אחד הפתרונות האפשריים לכיסוי הגירעון בקופת המדינה וגביית המס הוא החזרתו של נוהל "גילוי מרצון" שבו דנים בימים אלו במשרדי רשות המיסים. נוהל גילוי מרצון מעניק לנישומים את האפשרות לדווח על כספים ונכסים, גם במדינה וגם מחוצה לה, שלא שולם בגינם מס, והם מוגדרים ברשויות המס כהון שחור. כל זאת תוך מתן חסינות מפני הליכים פליליים לאותם מדווחים. האתגר הטמון בהחזרת נוהל גילוי מרצון הוא יצירת התמריץ האולטימטיבי שישרת הן את המדווח והן את כיס המדינה. הנוהל האחרון פורסם על ידי רשות המיסים בחודש דצמבר 2017 ונמשך כשנתיים, עד סוף שנת 2019. ואולם "המסלול האנונימי", המהווה חלק מהליך גילוי מרצון ובמסגרתו הנישום אינו מחויב לחשוף את זהותו, נמשך שנה אחת בלבד. כעת, רגע לפני תחילתה של השנה החדשה, מודיעה רשות המיסים כי בכוונתה לשקול את החזרתו והגדרתו מחדש של הליך גילוי מרצון לנישומים. הפעם, אם יחודש הנוהל, הוא יהיה נוהל קבוע ולא ייקבע לפרק זמן קצוב כפי שהיה בעבר. זאת בכדי לעודד את ההיענות להליך. נוסף על כך, ברשות המסים שוקלים את האפשרות לתת לנישום להגיש בקשה להליך "גילוי מרצון" יותר מפעם אחת בהתקיימות תנאים מסוימים. מדובר בחידוש משמעותי, שכן במסגרת ההליך הקודם, נישום היה זכאי "ליהנות" מההליך רק פעם אחת במהלך חייו. לעת עתה הדברים עדיין בבחינת רשות המיסים: לא יצאה הודעה רשמית על כך שהנוהל יחודש באופן ודאי, ואין תאריך להחלתו.
אתגר חשוב נוסף הוא כמובן איתור מקורות מיוחדים להגדלת הכנסות המדינה ממסים. נראה שהחלטת רשות המיסים להפעיל מחדש את נוהל גילוי מרצון היא החלטה נכונה מאוד בהקשר זה, אך היא אינה מספקת.
עוד אתגר העומד בפני רשות המיסים הוא סוגיית התושבות בישראל והגדרתו של "תושב ישראל" על פי החוק והתקנות. בשנת 2019, "הוועדה לתיקוני חקיקה במיסוי בינלאומי" החלה לקדם רפורמה בתחום המיסוי הבין-לאומי שיש לה השפעות מרחיקות לכת על ישראלים השוהים בחו"ל לתקופות מסוימות. עיקרי המסקנות שחברי הוועדה הגיעו אליהן הן שיש לשנות את חזקת הימים השנייה (שהייה של לפחות 425 ימים בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה) שהיא חלק מהמבחן הכמותי לבחינת זמן השהייה של הנישום בישראל, לחזקה חלוטה. ממעוף הציפור נראה כי אכן מסקנותיה של הוועדה הן חריגות, ואין עוררין כי רשויות המס מקשיחות עמדות בנושא. חשוב לציין כי כל האמור טרם הוסדר מבחינה חקיקתית או על ידי גורם רשמי מוסמך אחר. נראה כי לאור המצב הנוכחי ולאור המשבר הכלכלי, צו השעה הוא לדאוג בראש ובראשונה לקופת המדינה ולמשאביה. האתגר העומד בפני רשות המיסים בפתחה של השנה האזרחית החדשה הוא הסדרה נכונה של סוגיית התושבות באופן שיהיה כלל ברור לכל מחד גיסא, אך הוגן ומתחשב מאידך גיסא.
פסיקה
רבות דובר על שנת 2020 כאחת השנים המפתיעות והלא צפויות שהיו, גם בין כותלי בתי המשפט. בתי המשפט סיפקו לנו במהלך השנה כמה וכמה פסיקות מעניינות בתחום המס. אחת הפסיקות המשמעותיות אשר הגיעה משולחנו של בית המשפט העליון הייתה בעניינה של חברה הונגרית בשם "דלק הונגריה" בע"מ, אשר בשנת 2011 הפכה לתושבת מס בישראל והחזיקה במניות של חברה אמריקאית שמניותיה הונפקו בבורסה לניירות ערך בניו-יורק בשנת 2006. בשנים 2013-12 מכרה החברה חלק מהחזקותיה בחברת בת אמריקאית בסכום כולל של 2.56 מיליארד ש"ח. במסגרת חישוב רווח ההון ממכירת המניות, הפחיתה החברה בשנת 2012 כ-92 מיליון ש"ח ובשנת 2013 כ-283 מיליון ש"ח, בנימוק כי הסכומים הללו מהווים את חלקה היחסי ב"רווחים ראויים לחלוקה" על פי סעיף 94ב' לפקודת מס הכנסה, וכי רווחים אלו כפופים למס בשיעור שהיה מוטל לו היו הרווחים מתקבלים כדיווידנד. פקיד שומה נתניה דחה את טענת החברה וטען כי סעיף 94ב' לפקודת מס הכנסה אינו חל על מכירת מניות של חברות זרות, אך עמדה זו לא התקבלה על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון הפך את פסיקת בית המשפט המחוזי וקבע כי לשונו של סעיף 94ב לפקודה ברורה לגמרי ולא ניתן לקרוא לתוך הסעיף אפשרות ולפיה הוא חל גם על מכירת מניותיהן של חברות זרות שאינן כפופות למס בישראל.
פסיקה מעניינת נוספת שניתנה ממש לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה המביאה איתה בשורה חדשה לעוסקים במלאכה - עסקה בהיבטי המס החלים במקרה של רכישה עצמית של מניות על ידי החברה. הערעור נסוב על רכישה עצמית של מניות חברת בית חוסן בע"מ מאת אחד מבעלי המניות, וזאת במסגרת יישוב סכסוך שהתנהל בין בעלי המניות בחברה. פקיד שומה עכו טען כי יש לבצע סיווג מחדש של עסקת הרכישה ולקבוע כי יש לראות את בעלי המניות הנותרים כמי שקיבלו דיווידנד (רעיוני) מהחברה, תוך שהוא נסמך בין היתר על חוזר מס הכנסה מספר 2/2018 בנושא "רכישה עצמית של מניות בהתאם לחוק החברות". בית המשפט דחה את טענת פקיד השומה וקבע כי אין לראות בבעלי המניות הנותרים לאחר עסקת הרכישה העצמית, כאילו קיבלו דיווידנד מהחברה והשתמשו בו לצורך רכישת מניותיו של בעל המניות המוכר. בית המשפט קבע כי יש להשוות מצב של רכישה עצמית של מניות למצב של הקצאת מניות ואין לראותה כאירוע מס. שכן, בדומה להקצאת מניות, לא חל שינוי בזכויותיהם המשפטיות של בעלי המניות הנותרים בחברה לאחר ביצוע עסקת רכישה עצמית.
טיפים לסיום שנת המס
שנת המס הנוכחית, אשר סופה כבר נראה מעבר לפינה, הייתה משונה לכל הדעות. רגע לפני סיומה, הינה כמה טיפים קטנים אשר לחלקנו יעשו את השינוי גדול. משבר הקורונה, אשר התחיל בראשית השנה ונמשך עד ימים אלה, והסגרים הממושכים, השפיעו רבות על שגרת חיינו והביאו לשינויים רבים. גם שוק העבודה עבר שינויים והסגר הממושך הביא לשינוי תפיסה בשיטות העבודה אצל מעסיקים רבים. את מקומה של העבודה המשרדית תפסה העבודה מהבית ולכן יש לעדכן את השינויים הנוגעים למס. עבודה מהבית מביאה איתה גידול בהוצאות החשמל, המים וכו' כתוצאה של השהות הממושכת בבית לצורכי עבודה. על כן, הוצאות שקודם לכן היו פרטיות, ניתנות כעת לזיהוי כהוצאות מעורבות שנועדו באופן חלקי לטובת ייצור הכנסה, ועל כן ניתן לדרוש בגינן ניכוי מס (בהתאם לכללים החלים על הוצאות מעורבות). האמור רלוונטי בעיקר לעצמאים החייבים בהגשת דוח ורשאים לדרוש ניכוי הוצאות, אולם לא מן הנמנע כי גם שכירים יוכלו לדרוש החזר הוצאות עבודה מהבית שנועדו לטובת ייצור הכנסה, וזאת לאור הוראות סעיף 17 לפקודת מס הכנסה. לטובת האמור יידרש העובד השכיר להגיש בקשה להחזר מס (שהוא למעשה דוח שנתי מקוצר המוגש על גבי טופס 135).
טיפ נוסף שייך אומנם ל"מגרש של הגדולים" אך בהחלט מאיר נקודה חשובה. המשבר הכלכלי נתן את אותותיו גם בשווי הנכסים וההשקעות וניכרת ירידה במחיריהם. לקראת סיום שנת המס, מחשבות החברות את תזרים המזומנים לשנה הבאה תוך חישוב רווח ההון בשנה הנוכחית. חברה אשר דיווחה על רווח הון בשנת המס הנוכחית תוכל לפעול למימוש נכס או השקעה שבידה וזאת כדי להביא לקיזוז הרווח מול הפסד, ולהביא בסופו של דבר לחבות מס מופחתת כתוצאה של הפסד הון שנוצר בשל המימוש.
ורגע לפני סיום, שנת 2020 הביאה רבים מאיתנו לפתוח את הלב (ואת הכיס) ולתרום לאנשים שנפגעו מהמשבר הכלכלי וזקוקים לכסף. נבקש לעדכן כי על תרומות אלו ניתן לדרוש זיכוי ממס עד 35% מסך התרומה, מה שאולי ימריץ עוד ועוד אנשים להביע סולידריות כלפי האחר.
הכותבים - ממשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'
