עשרות אלפי בני נוער בישראל נוהגים לעבוד – בעיקר בחופשות. העסקת בני נוער בישראל מותרת, אך יש לה מגבלות רבות שנקבעו בחקיקה ובפסיקות שונות של בתי המשפט שדנו בנושא לאורך השנים.
החקיקה בנושא נועדה להגן על עובדים שטרם הגיעו לגיל 18 וקובעת הסדרים בתחום שעות ההעסקה, הפיקוח, הרישום ועוד - כדי להבטיח את שלומם, את בטיחותם ואת זכויותיהם המיוחדות, וכן כדי להבטיח את יכולתם לרכוש השכלה. מעבר לכך, בהעדר התייחסות מיוחדת, חלים על בני הנוער המועסקים כל יתר חוקי העבודה שמתייחסים לעובדים באשר הם.
בין השאר, עוסקים החקיקה, התקנות והפסיקות בנושאים כגון גיל ההעסקה המותר, שמירה על בריאות הנערים/נערות, עבודות אסורות, שעות עבודה ומנוחה, חובה למתן הפסקות, איסור על עבודת לילה, חופשה שנתית, דמי נסיעות, תשלום שכר מינימום, מס הכנסה, ביטוח לאומי ועוד.
קביעת החקיקה הבסיסית
החקיקה הבסיסית קובעת כי ניתן להעסיק נער.ה, שמלאו להם 14 שנה, בחופשת לימודים. בתקופת לימודים ניתן להעסיקם לאחר שעות הלימודים אם מלאו להם 16 שנה, ובתנאי שנמסרה למעביד הודעה ממוסד החינוך בדבר שעות הלימודים שלהם. נער.ה שמבקשים לעבוד חייבים להיבדק אצל רופא משפחה, ולהביא אישור רפואי המתיר את העסקתם. ללא אישור כזה, לא ניתן להעסיק את הנער.ה. כמו כן, על המעסיק לראות ולצלם תעודת זהות של הנער.ה, או של הוריהם, הכוללת את פרטיהם. בנוסף, על המעסיק למסור לכל נער.ה, טופס ובו שלל פרטים על ההעסקה.
מבחינת איסורים - התקנות אוסרות העסקה במגוון עבודות בעלות ממד פיזי מסוכן, מגבילה את שעות העבודה, וקובעות את תנאי ההפסקות במהלך היום.
בכל הקשור לתשלום, נקבע תעריף שכר מינימום לנוער שנגזר משכר המינימום במשק, ומהווה אחוז מסוים בהתאם לגיל הנער.ה. הכנסתם של הנער.ה העובדים חייבת במס הכנסה רגיל, כאשר בגילים 16 עד 18, זכאים הנערים לנקודת זיכוי, נוסף על נקודות הזיכוי הרגילות. בני הנוער פטורים מתשלום חלק העובד בדמי ביטוח לאומי. המעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח בשיעור מופחת משכרם של הנערים העובדים בגין ענפי הביטוח החלים עליו.
כמו כן, חשוב לציין שהמחוקק קבע ענישה בהיקף משתנה למעסיקים שעוברים על התקנות השונות.
